ב. פָּקַד
1, פ"ע, — כמו יקד, חרה, בער, entbrennen; s`enflammer; to blaze up: ועתה כי אין פָּקַד אפו ולא ידע בפש מאד (איוב לה יה).
פָּקַד זה לשון יקידה ובערה הוא (כך טורטשינר, ס' איוב,411, אלא ששם נחשבה המלה כמרכבת מן פַ ו-קָד), וכנראה אין כאן אלא שנוי מבטא במקום וקד (כמו בערב' وقد), וכן יש לבאר כנראה מִפְקָד במשמ' מוקֵד: ולקחת את הפר החטאת ושרפו בְּמִפְקַד הבית מחוץ למקדש (יחזק' מג כא). אמנם מפקד במקום של מקדש נמצא אף בכתבת כנענית מאדיל שבקיפרוס (סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, 88, 4 ) וכו': פקד המפקד ז (זה) והסלמת אש למפקד וכו', וצ"ע.]