ב. פָּקַד

1, פ"ע, —  כמו יקד, חרה, בער, entbrennen;  s`enflammer;  to blaze up: ועתה כי אין פָּקַד אפו ולא ידע בפש מאד (איוב לה יה).



פָּקַד זה לשון יקידה ובערה הוא (כך טורטשינר, ס' איוב,411, אלא ששם נחשבה המלה כמרכבת מן פַ ו-קָד), וכנראה אין כאן אלא שנוי מבטא במקום וקד (כמו בערב'  وقد), וכן יש לבאר כנראה מִפְקָד במשמ' מוקֵד: ולקחת את הפר החטאת ושרפו בְּמִפְקַד הבית מחוץ למקדש (יחזק' מג כא). אמנם מפקד במקום של מקדש נמצא אף בכתבת כנענית מאדיל שבקיפרוס (סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות,  88, 4 ) וכו': פקד המפקד ז (זה) והסלמת אש למפקד וכו', וצ"ע.]

 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים