1, ש"ז, מ"ר *פִּקְדוֹנוֹת, — מה שהָפְקָד למשמרת בידי אדם אובמקום מן המקומות, Deposit; dépôt; deposit: והיה האכל לְפִקָּדוֹן לארץ לשבע שני השבע אשר תהיינה בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב (בראש' מא לו). נפש כי תחטא ומעלה מעל ביי' וכחש בעמיתו בְּפִקָּדוֹן או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו וכו' והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הַפִּקָּדוֹן אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא (ויקר' ה כא-כג). — ובתו"מ: היכן פקדוני, אמר לו אבד, משביעך אני ואמר אמן וכו' היכן פקדוני, אמר לו נגנב, משביעך אני ואמר אמן וכו' (ב"ק ט ז-ח). שבועת הפקדון נוהגת באנשים ובנשים ברחוקים ובקרובים בכשרים ובפסולים בפני בית דין ושלא בפני בית דין מפי עצמו ומפי אחרים אינו חייב עד שיכפור בו בבית דין וכו' וחייב על זדון השבועה ועל שגגתה עם זדון הפקדון (שבוע' ה א). שבועת הפקדון כיצד, אמר לו תן לי פקדוני שיש לי בידך, שבועה שאין לך בידי וכו' הרי זה חייב (שם שם ב). תן לי פקדון ותשומת יד גזל ואבדה שיש לי בידך (שם שם ג). אין מקבלין פיקדונות לא מן הנשים ולא מן העבדים ולא מן הקטנים (תוספת' ב"ק יא א). מקבלי פקדונות והרועים והשכיר אין להן חזקה (שם ב"ב ב ה). שאם אמר לו תן לי פיקדון שהפקדתי אצל אביך, והוא אומר לו לא הפקדת, משביעך אני ואמר אמן, לאחר מכאן נזכר, שומע אני שהוא חייב (ספרי במד' ג). לאחד נאמן שהיה בעיר והיו הכל מפקידים אצלו פקדון וכשבא א' מהן לתבוע את שלו היה מוציא ונותן לו לפי שידע היכן הוא (שם דבר' שנז). מצדדי' הוה וכמין פקדון היו (התפלין) בידו (ירוש' ברכ' ב ג). פרגמטיא נגבית מנכסי יתומין קטנים וכו' אם אין עדים יודעין נעשית כפיקדון, כך אנו אומרים פיקדון לא ייגבה מנכסי יתומין קטנים (ירוש' מו"ק ב ג). יכול יטמין (חמצו בפסח) ויקבל פקדונות מן הנכרי ת"ל לא ימצא (פסח' ה:). ויתרחק משלשה דברים מן המיאון ומן הפקדונות ומן הערבונות (בר קפרא, יבמ' קט.). לאחד שהיה בידו פקדון ומבקש אדם נאמן שיפקידנו אצלו (ר' יהושע, מד"ר בראש' יז). ברח מן הפקדונות ומן המאונים ומלעשות ערבות בין אדם לחבירו (ר' חנינה, שם שם צג). מה ממון הקל כל הכופר בפקדון כאילו כופר בהקב"ה וכו' הכופר בפקדון הגוף על אחת כמה וכמה (שם במד' ט). לאחד שהפקיד פקדון אצל אוהבו (ר' חנינא, שם דבר' י). כל היכן שפקדוני מונח שיהא שמור יפה (הוא, שם שם). נבדק שאול ולא נמצא נאמן בפקדונו (תנחו' במד' כו). אמרה לו (לאדריינוס) וכו' פקדון אחד יש לו אצלך תן לו פקדונו ועשה עצמך אלוה, אמר לה ומה פקדונו, אמרה לו הנפש (שם שופטים יב). — *בַּעַל פִּקָּדוֹן, בעל פקדונות מי שמפקידים אצלו: וברח מן המיאונין ומלהיות ערב ובעל פיקדון (ירוש' יבמ' יג א). בעל פיקדונות אני, עמלק הפקיד אצלי חבילות של קוצים וכו' שרה הפקידה אצלי מצות ומעשים טובים (ר' אחא מד"ר בראש' נג). לאדם שהיה כשר וצנוע והיו הכל מפקידין אצלו פקדונות וכו' פעם אחת בא אדם והפקיד אצלו פקדונו שאל לו ואמ' ליה מה שמך, אמר ליה שמי יוסי, הלך לו, לאחר זמן בא ליטול פקדונו ושכח שמו של אותו האיש וא"ל שמעון, אותו בעל הפקדון הבין וידע ששכח שמו (דב"ר, ליברמן, 75). אמר הקב"ה לישראל בעל פקדונות אני שכל שאדם מפקיד אצלי אני נותן לו, למה הדבר דומה, לאחד שהיה בעל הפקדונות והיו הבריות מפקידות אצלו וכו' (ר' אחא בשם ר"ש בן לקיש, פסיק' רב', כי פקד ה' את חנה, קפא.). — ובסהמ"א: ויש שתהיה (הטובה) על דרך הפקדון אצלו עד שיתן לא האל יתברך כן צדיק יהיה ראוי לו (ר"י א"ת, חו"ה, הבטחון ג). הקיצה אחי משינת פתיותך וחמול על נפשך שהיא הנכבדת שבפקדונות הבורא (שם התשובה, י). כיצד דרך השומרים, הכל לפי הפקדון יש פקדון שדרך שמירתו להניחו בבית שער וכו' ויש פקדון שדרך שמירתו להניחו בחצר וכו' ויש פקדון שדרך שמירתו להניחו בבית וכו' (רמב"ם, שאלה ופקדון י ב). וה"ה לשאר הפקדונות שלא יגע בהם אעפ"י שהוא יודע בודאי שיוזלו בזמן פלוני או יאנוס אותם המלך (שו"ע חו"מ רצב יח). כי דודי מר' שמואל היה לו אצל בני אדם הרבה פקדונות ושאילות וחובות וכסף וזהב וכלים וכאשר נאסף לנוחו לא הניח יורש זולתי (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מן, 149). יום אחד בא ונכנס אצלה בבית ויאמר אל העבד קח את הפקדון (הדלי) ולך לשאב מים (ספר מעשיות REJ 1896 Oct.,, עמ' 235). — ואמר הפיטן: צפה רוח בקרבנו לפקדון גבינו, וכמעט עין תפקח ואת ערבתו תקח (ר"י אבן גיאת, מה יתרון, תוכחה, שעה"ש 22). כמו שמך לפקדון בלבי תהי רוחי בידך פקדוני (רשב"ג, ששוני, קונטר' הפיוט' מק"נ, 47). — ואמר המשורר: ופקדוני בידך גאוני שני אחים פליטת הנשמה אשר המה בנחלתם כזרים ואדמתם בעיניהם כְּאַדָמָה (יוסף אבן חסדאי, הלצבי חן, אל ר"ש הנגיד, שעה"ש 29). עזבתיך בכור אבי לפקדון ביד נֹחי, ואבטח כי אלי שלום תהי הולך למבטיחי (ר"ש הנגיד, אהה שבתי, על מות אחיו, ברודי, 77). אל תאמין בפקדון ומקחת איש רכיל אשר לאחרים סוד יהי חושף (הוא, בן משלי, הרכבי, 122). אנוש חשב הכי נפשו למקנה וכי אותה בעז לקח ושבה, ואמנם היא כפקדון ומחר תהי חוזרה למפקידה ושבה (ספר הענק ו פח, בספר זכרון לברלינר, 328)2. — °וכמו זִכָּרוֹן: ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו וכו' לפניך לפליטה לטובה (או"א יעלה ויבא, תפלה). — *ופסוק שנזכר בהם ענין פְּקִידָה: פקדונות כזכרונות וכן הוא אומר וה' פקד את שרה ואומר פקד פקדתי אתכם וכ' (תוספת' ר"ה ד ו).