ש"ז, מ"ר סמי' פִּקּוּדֵי, בכנ' פִּקֻּדֶיךָ, פִּקּוּדֶיךָ, פִּקֻּדָיו, פְּקּוּדָיו, — מצוה, מה שפָּקְדו, ביחוד מה שפָּקַד אלהים, Gebot; commandement; command:  פִּקּוּדֵי יי' ישרים משמחי לב מצות יי' ברה מאירת עינים (תהל' יט ט). וחסד יי' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים לשמרי בריתו ולזכרי פִּקֻּדָיו לעשותם (שם קג יז-יח). מעשי ידיו אמת ומשפט נאמנים כל פִּקּוּדָיו (שם קיא ז). אתה צויתה פִקֻּדֶיךָ לשמר מאד (שם קיט ד). בְּפִקּוּדֶיךָ אשיחה ואביטה ארחתיך (שם שם יה). דרך פִּקּוּדֶיךָ הבינני ואשיחה בנפלאותיך (שם שם כז). חבר אני לכל אשר יראוך ולשמרי פִּקּוּדֶיךָ (שם שם סג). לך אני הושיעני כי פִקּוּדֶיךָ דרשתי (שם שם צד). מִפִּקּוּדֶיךָ אתבונן על כן שנאתי כל ארח שקר (שם שם קד). פִּקֻּדֶיךָ לא שכחתי (שם שם קמא). תהי ידך לעזרני כי פִקּוּדֶיךָ בחרתי (שם שם קעג). — ובתו"מ: אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע למה מת אדם הראשון, אמר להם לפי שלא עשה פקודי, והרי משה עשה פקודיך, אמר להם גזירה היא מלפני (ספרי דבר' שלט). — ואמר הפיטן: אם בפקודיך מתעצלת ומרפה על כל פשעיה אהבתך תהא מחפה (יצחק בר' מאיר, ישראל עמך, סליח' לשני). — *ובמשמ' פְּקִידוּת: ושאול שנבדק ולא נמצא נאה בפיקודו אלא ויחמל שאול והעם החזירו לאחריו וניטלה הימנו מלכותו (מד"ר במד' א). — °ובמשמ' פְּקִידָה, זכירה, ואמר הפיטן:  פיקוד אשר אליו נגלה צימדם ולהם גילה, קץ גע לשוב מגולה (ינאי, קרוב' לס' בראשית, זולאי, מב). — חומש הַפִּקּוּדִים,  עי' פָּקוּד, הערה.