°, ש"ז, — שה"פ מן פָּקַר, מעשה או מחשבה של פוקר ומתפקר, Häresie, Ketzerei; héresie; heresy: יעיין כבוד אדוננו אם יש פקור וכפירה בזאת האמונה (ידעיה בדרשי לרשב"א  תיח). והפיקור הזה הביאו מטיאו בראש האוואנגילייאו שלו בפרק הראשון כב— כג להביא ממנו ראייה על הבתולה (אפודי, כלימת הגוים, הצופה מארץ הגר ג, 109). וזאת היתה סבת פקורם למרבה (אגר' ר"א היכיני,  212 ,REJ XXVI). התלמוד ענה בחכמתו, הפיקור ממך היא תולדתו (ריב התלמוד והפלסופיה, כנסת ישראל תרמח). — ואמר המשורר: ולזמנים קרא בספר זמנים, ושמעתי מתי פקור לדעתי, ולפרקים שאל לך בפרקים, רחקי סוד ובמו טבע דבוקים (לעתיקים, אוצר נחמד ב 84).