* במקור חסר סימן התקופה, ש"נ, — א) כמו בְּקִיעָה, התבקעות, מקום בקיעה וסדק: נפל לתוכו עכשוב שובאי ביבאי דגה1 וצפרדע ונתבקעו וכו' והכל מודים בפקיעתה2 שאינה פוסלת (תוספת' פרה ט ו). — ובסהמ"א מפני שצריך לחסמן ולא משום חשש פקיעה אלא דודאי משוי ליה מנא בהיסק זה (רש"י, ביצה לד., ד"ה מפני). עד שיפוי כובע שהיא פקיעתה ופתחה של קנה (רעב"ט, חולין י ד, ד"ה עד פיקה של גרגרת). זכר אלתמימי בספרו הנקרא א"ל מבשא"ר3 ר"ל המישר, זה הענין מרפואות הפקיעה קודם שתישן יוקח אני"ו אבה"ל וכו'(פרק' משה ט, ל:). — ב) °ובמשמ' בִּטּוּל: להכי אהני פקיעה דכיון שעלה לא ירד (רש"י, זבח' מג., ד"ה אלא). — °ובמשמ' בַּטָּלָה, שכר פקיעה כמו שכר בַּטָּלָה: או שנתן לה לזונה שכר פקיעתה4 שכר מה שבטלה ממלאכתה ולא שכר ביאה (הוא, תמורה כט:, ד"ה הבאות לו).— ג) כמו פְּקַעַת, פַּקְעִית, עי' ערך זה.5
1 [כך בהוצ' צוק'ט, וכנראה יש כאן הכפלת האותיות שוב מתיבת עכשוב וצ"ל: עכשוב או ביצי דגה וצפרדע, ובדפוס' הגירסה: השואבו מובאי דג וצפרדע.]
2 [כלו' כשיתבקע, נ"א בבקיעתה, בבקיעינה, בבקיעצה.]
3 [צ"ל בואשיר بواسير, טחורים בערב'.]
4 [בגמרה (תמורה כט:) ) שכר להפקעתה.]
{5] [פקיעה במשמ' רצועה, ברש"י (יומא כג.) אינה אלא ט"ס וצ"ל פקיע; ועי' ערךא. פקיע, הערה.]