פקע
1, ממנו *הֶפְקֵעַ2, *הַפְקָעָה, *פְּקִיעַ, *א. פָּקִיעַ, °ב. פָּקִיעִַ, *פְּקִיעָה, °פְּקִיעוּת, *פָּקַע, א. פֶּקַע, *ב. פֶּקַע,°ג. פֶּקַע, °פֹּקַע, פַּקֻּעָה, *פַּקְעִית-פַּקַּעַת.
1 [אין פקע אלא שנוי מבטא של בקע (עי' שם, הערות), וברֹב שמושיו בא שרש זה לעבר' מן הארמ'; וכן בסור' פקע במקום בקע שבעבר', ובערב' פקע فقع, וגם פקא فقأ, במשמ' קרובה; ואף פקח בעבר' אינו אלא שנוי מבטא של פקע, בקע, ועי' פַּקֻּעָה, הערה.]
2 [עי' א. פָּקִיעַ, הערה.]