פְּקֵיקָה
°, ש"ז, — הגורם לפוקה ומכשול, ואמר המשורר: שאלוני בעת השליך עפרים לתוך חלב ושם אותו לפוקה, השיבותים ואיך לא תדעו את אשר הרע והוא ר' פקיקה (דיואן אלעזר הבבלי, ברודי כז)1.
1 [מלה שיצר המשורר במשמ' זו מצרוף ר"ת פק"ק, פה קהלת קדש. עי' לשוננו יא, 275.]