* 1, פ"י,— פָּקְסָה האשה את פניה, צבעה אותם בפיקס, או סרקה את שערה, schminken, kämmen; mettre du rouge, peigner; to rouge, comb: הנוטל צפרניו זו בזו או בשניו וכן שערו וכו' וכן הגודלת וכן הכוחלת וכן הפוקסת, ר' אליעזר מחייב חטאת וחכמים אוסרין משום שבות (שבת י ו). הגודלת והכוחלת והפוקסת לעצמה פטורה לאחרות חייבת (רשב"א משום ר' אליעזר, תוספת' שם ע יג). הפוקסת חייבת משום צובעה (ירוש' שם י ז). ואילו הן תכשיטי אשה גודלת וכוחלת ופוקסת ונוטלת את שערה ואת צפרניה (שם מו"ק א ז). הרי שמת חמיו או חמותו או אח' מקרובי אשתו אינו כופה לא לכחול ולא לפקוס אלא נוהג עמה כדרך שהיא נוהגת וכן היא שמת חמיה וכו' אינה לא כוחלת ולא פוקסת וכו' (שם שם ג ה). גודלת משום אורגת, כוחלת משום כותבת, פוקסת משום טווה (ר' אבין בשם ר' יוסי בר' חנינא, שבת צד:). כוחלת משום צובעת, גודלת ופוקסת משום בונה (ר' אבהו, שם צה.). אלו הן תכשיטי נשים כוחלת ופוקסת ומעבירה סרק על פניה (ת"ר, מו"ק ט:). שלא אכחול שלא אפקוס ושלא אשמש מטתי יפר משום דברים שבינו ובינה (נדר' פא:). — ובסהמ"א: ותענינה לו כוחלת ופוקסת, יפיפית רבנו ושונאך תעה (קטע מזמן הגאו', סעדיאנה שכטר, 71).