פָּרַג

*, קל לא נמצא.

— הִפע', *הִפְרִיג, — הִפְרִיגָה הגנה, (כאלו) התחלפה1, השתנתה לרעה, wie ausgewechselt sein; être (comme) echangé; to be quite changed: למלך שהיה לו גינה אחת מלאה בכרוב נאה ומשובח וכו' בבקר נכנס לראות ומצא אותה שהפריגה, א"ל תיפח רוחך בערב היית נאה ומשובחת ובבקר הרי הפרגת (מד"ר במד' ז).



1 [כך בצדק מ"כ על מד"ר במד' ז: שהפריגה שהחליפה את עצמה מטובה לרעה, לא נמר ת"י לא פרג, ודרש תפריחי (ישע' יז יא) כמו תפריגי. ואין לבאר כלשון קלקול מיוחד של התבואה. ואין להשוות לכאן את הבריתה המובאת בירוש' תענ' ג ו: מתריעין על פרגיא של פשתן, שנתלבטו בה מפרשיה, כי כבר העיר בעל קרבן העדה בשירי קרבן שם על הנוסח שבבבלי (ב"ב צא:) וז"ל: מתריעין על פרקמטיא אפילו בשבת אר"י כגון כלי פשתן בבבל; ולפיכך צ"ל שם פרגמטיא במקום פרגיא. וכן קרויס בתוספת הערוך, ואולם לֶו (Flora I, עמ' 459) רואה עקר בגרסה פודגרא, podagra lini, עשב דק העולה על הפשתן ומשחית אותו.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים