פֵּרוּשׂ

°, ש"ז, — השטח, המִשְׁטַח, הפנים של גוף הנדסי, Fläche; surface, plan; surface: והשטח או הפרוש שהוא חצוב מן ופרשו השמלה הוא ערך שיש לו שיעור באורך וברוחב ואין לו עומק ותכליותיו מכל רוחותיו הם קוים כלם, והגו או הגולם הוא ערך אשר לו אורך ורוחב ועומק או קומה, ותכליותיו מכל צדדיו ורוחותיו הם שטחים ופרושים (ראב"ח הנשיא, המשיחה והתשבורת א 8). וכן הפרוש הישר הוא הנמשך כנגד  הקוים אשר על תכליותיו וזהו הנקרא שטח (שם שם).

חיפוש במילון: