°, ש"נ, — תכונת הדבר הפרטי: אמנם זה שאין הראשון יתכ' מושכל לזולתו כפי מה שהוא אצל עצמו הוא מפני קוצר הזולת ההוא ופרטיותו (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה א). שהוא יודע את הפרטים מצד הפרטיות שבו (ר"י אלבו, עקרים א יא). שכל אחד ואחד מישראל ימצאוהו בגלות הזה משעבוד מלכיות בפרטיותו מה שקרה לאומה בכללה (ר"י אברבנאל, זבח פסח על ההגדה, בכל דור ודור). וענין הכתוב לזאת הנקבה ראוי לקרא אשה ולא לנקבת ב"ח אחרת לפי שלזאת קרה הדבר הגדול הזה כי מאיש לוקחה זאת וכו' ולזה ראוי שתשתתף אליו בשם פרטיותו (הוא עה"ת, בראש', לזאת יקרא אשה). כל עוד שיוסיף השכל להפשיט פרטיותן של דברים ולעשותם כללות (רנ"ק, מונה"ז, הוצ' רבידוביץ, רפה).