°, פירכא1, ש"נ, — טענה מפרכת וסותרת, Widelegung, Einwand; réfutation, objection: יש בדבריו פירכות הרבה (תשו' הגאו' שערי צדק, מב.). וחזרנו לפרך פירכא אחרת (ר"ח, ב"מ ד.). ויש על הפירוש הזה פירכא ולא חפצנו להאריך (הוא, מגדל חננאל, ח). אינו אלא לשון פירכות וקושיות שהיו מקשים ומפרכים בה קושיות הרבה (רמב"ן, בראש' מט י, ולו יקהת עמים). מהם מי שפירש הלכות יחידות מהם מי שפירש פירכות יחידות שנתקשו בימיו ומהם מי שפי' מסכתות וסדרים (אורח' צדיקים, שער התורה, ק.). כי הנה יש על הטענה הזאת פירכא רבה והיא שכשנאמר שהנה מה שלא יתהוה איזה דבר שיזדמן מפני הצורה שיש בנמצא וכו' (ר"י אברבנאל, מפעל' אלה' ד ג). חריף בקשייתו ובקי בסוגייתו כגבור במלחמה בקשת רמייתו ומותיב לפרקתו ומתני לפרכתו (אברהם גביזון, עמר השכחה, בסוף). ולפי פירוש קצתם נתיישבו הפירכות והרי היא דומה להם (הלבוש, אה"ע כו ב). וצבא השכל הם עיוניו והקשיו תמצא בהם דוגמת מלחמה בקושיות ופרכות ותרוצים (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה י). כי הק"ו שבנה הוא ז"ל אינו אמת ופרכתו עמו כי הפרש גדול יש בין האומר שדקדוק זה פלוני אינו מן השמים ואמרו משה מעצמו ובין האומר שאפשר שברצון הבורא ית' אפשר שתתחדש התורה (אמונת חכמים, טעם זקנים, כח:). והיה כאשר נודע לו מהשידוך הנז' אזי חרה אפו וכל בני ביתו זו אשתו ואיימו וגיזמו עליו בכמה איומים וגיזומים לפעמים בפרך ולפעמים בפירכה עד שלא יוכל להשיב פניהם ריקם (שו"ת שער אפרים עב, מח.).
1 [בתו"מ רק בארמית פרכא, פירכא, מ"ר פירכי.]