פִּרְכּוּס

*, פִּרקוּס, ש"ז, — שה"פ מן א. פִּרְכֵּס1, פעֻלת המפרכס, המיפה דבר: שיש פירקוס באוכלין (ירוש' ב"מ ד ט). לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן (כתוב' יז).


1 עי' ערך זה, הערה. השם נמצא גם בארמ' שבתו"מ: פירכוס דאדם מאי היא וכו' (ב"מ ס:).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים