1 [יש גוזרים את המלה מפרס' קדומה פְּרַתַמַ, הנמצא בכתיב ארמי (פהלוי) פרתום, שהוא מקביל אל πϱῶτος, ראשון ביונ'.  אך אחרים (עי' דברי P. Haut, AJP XVIII, עמ' 490) משוים לזה את האשור' פַּרְשַׁמֻ, פַּרְשֻׁמֻ, זקן, שׂב, וגם חבר במועצת הזקנים, שגם היא במבטא ארמי פרתם. מלה זו פרשמ באה באשור' גם כתאר במשמ' (שערות) של שׂיבה, וגם כפעל, שׂב, הפך שׂיבה.  ועל כן אפשר שאין כאן אלא הרחבת השרש ב. פרש שממנו פֶּרֶשׁ, שהוא פרת בארמ', שגם עקרו כנראה צבע אפור, לא יפה, שכן אף השרש שׂוב, סוב, יש בו משמ' זו של כעור וסאוב, וכנראה אף שׂיבה במקרא פרושה גם סאוב ולא שער לבן בפס' וגם שיבה זרקה בו והוא לא ידע (הוש' ז ט).]