פַּשׁ
ש"ז, — אִחוּר וַחֲדִילָה1, Verzögerung, Ausbleiben; délai, absence; delay, deficiency: ועתה כי אין פקד אפו ולא ידע בַּפַּשׁ מאד (איוב לה יה). — ובסהמ"א2: שבת הוא תבל למעשה אשר הרבה בפש (אות מבראשית, פיוט לברכת המזון לשבת, מחז' ויטרי תצז). — ואמר המשורר: תמול השיר נרפש ולא ידע בפש בידיך חופש ואספת נדחו (עמנו', מחב' יב, 91).
1 [זאת משמ' השרש והפעל פָּשׁ (מן פוש), פּוֹשֵׁשׁ, בסור', והוא המקביל אל בּוֹשֵׁשׁ בעבר' המקראית. וכונת הכתוב: ועתה כי אין (שכר וענש מיד) פקד (כלו' יָקַד, עי' ב. פקד) אפו של איוב, ולא ידע מאד למה בושש מעשה הגמול. ועי' טורטשינר, ס' איוב, לה יה. והקדמונים פרשו ותרגמו מלשון פוש או נפש במקרא, ואין פרושיהם יוצאים ידי הענין. ובסהמ"א השתמשו בצרוף לא ידע בפש במשמ' לא ידע כלום.]
2 [עי' בהערה הקודמת.]