פָּשָׁא
°1, קל לא נמצא.
— הִפע', °הִפְשִׁיא, — הִרְבָּה וְהִפְרָה, ואמר הפיטן: לראשי הנשי לח הדשיא להרבות ולהפשיא למזריע ולמדשיא (שלמה הבבלי, אל נשא, יוצ' שבת בראשית).
1 [פעל שגזר הפיטן מן הארמ' פוש במשמ' רבוי (עי' א. פּוּשׁ, הערה 4), ואולי אף בהשפעת פשׂה (בשין שמאלית) לשם החרוז.]