* , ת"ז, — א) פתוח, מתוח ולא מגולל וסגור, ישר, לא עקֹם, gestreckt, gerade; étendu, droit; streched, straight: (קורה) עקומה רואין אותה כאילו היא פשוטה (ערוב' א ה). שופר של ראש השנה של יעל פשוט (ר"ה ג ג). — אות פְּשׁוּטָה אחת מאותיות ך ן ף ץ הארֻכות והישרות כצורתן בסוף התבה, בנגוד אל אות כְּפוּפָה כ נ פ צ: כתב לאלפים עיינין ולעיינים אלפים וכו' לכפופים פשוטים ולפשוטים כפופים וכו' הרי אלו יגנזו (ספרי דבר' לו). —  דרך פשוּטָה, דרך ישרה וקצרה: לא הביאן הקב"ה דרך פשוטה לא"י אלא דרך המדבר (מכי' בשלח ראש מס' בא). — פְּשׁוּטֵי כלים, כלים פְּשׁוּטִים, שאין להם בית קבול: כלי עץ וכלי עור וכלי עצם וכלי זכוכית פשוטיהן טהורים ומקבליהן טמאים (כלים ב א). פשוטי כלי מתכת כגון השלחן הטבלה וכו'1 (תוספת' שם ב"מ ד א). צרור המרגלית בזמן שבתוכו טמא, פשוטו טהור (שם שם ב"ב ד ג). המשנה בכלי עור מן הפשוט לפשוט טמא, מן הפשוט לקיבול, מן הקיבול לפשוט, מן הקיבול לקיבול טהור (שם שם ו א). ומה אם כלי עץ שטימא פשוטים טיהר אהלים כלי חרס שטיהר פשוטים אינו דין שנטהר אהלים (ספרא ויס, שמיני פרשה ז). מה אנן קיימין אם במגריפה של מתכת והלא פשוטי כלי מתכת טמאין (ירוש' חגי' ב ה). ופשוטי כלי עץ אינן מקבלין טומאה (שבת קכג:) — °ובהתול: הגם פשוטי כלי עץ האטלקים בפסקנים (ישראל משה חזן, שארית הנחלה, י). — פָּשׁוּט, בנגוד לחִגֵּר, שרגליו ישרות, לא עקמות: שהיו פשוטים2 עד הפרק וכשהגיע הפרק נתחגרו (תוספת' עדי' א יד). — ובסהמ"א: אם היה פשוט בראשון וחגר בשני מי אמרינן וכו' (תוספות חגי' ט., ד"ה כיון). — פְּשׁוּטָה, תקיעה פשוטה, קול ממֻשך של השופר, בנגוד לשברים ולתרועה שיש בהם הפסקות: תוקע פשוטה אחת ואין מריע (תוספת' חול' א כו). צריך להריע מתוך פשוטה (ר' זעורה בשם ר' אבא בר אילעי בשם רב, ירוש' ר"ה ד ט). היה זה צריך לפשוטה ראשונה וזה צריך לפשוטה אחרונה תקיעה אחת מוציאה יד שניהן (ר' יוסה, שם מגי' ב ב). ומניין שפשוטה לאחריה ת"ל תעבירו שופר (ר"ה ל:). — ב) שָׁטוּחַ, כגון גֵּט פָּשׁוּט, שטר שאינו תפור ומקֻשר, בנגוד לגט מקֻשר:  גט פשוט עדיו מתוכו ומקשר עדיו מאחוריו (ב"ב י א). וכתוב בספר, זה פשוט, וחתום זה מקושר, והעד שנים, עדים שלשה, הא כיצד, שנים לפשוט, שלשה למקושר (בבלי שם קס:). — פָּנָיו של אדם פשׁוּטִים לחברו, במשמ' הסביר לו פנים יפות3: ואם לא יתן אדם לחבירו כלום ופניו פשוטים לו, כאלו נתן לו ממון הרבה לכך נאמר והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות (אדר"נ נוסחה ב, סוף פרק יג). — °זוית פְּשׁוּטָה: זוית שטוחה, מישורית, זוית שבמישור: זוית מוגשמת שיקיפו בה ארבע זויות פשוטות נצבות וכו' מכת הנמנע (ר"ש א"ת, מו"נ ג טו). — °פָּשׁוּט, במשמ' מִשְׁטָח, בהנדסה: הפשוט הוא שיש לו ארך ורוחב בלבד ושני קצוות הפשוט קוים (יהודה הכהן, כללות של אקלידוס א). הפשוט השטוח הוא המתוח בהקבלת הקוים שבשני קצוות מקצתן לקצתן (שם). — ג) בנגוד לכָפוּל, einfach; simple; single: לשון פָּשׁוּט: הוא קלסה בלשון כפול, הנך יפה רעיתי הנך יפה וכו' היא קלסתו בלשון פשוט הנך יפה דודי אף נעים (ר' אבהו, מד"ר שה"ש, הנך יפה). — עמודים פְּשׁוּטִים, בנגוד לדיומדין, שהם עמודים כפולים: לפי שהפרוץ רבה על העומד הוא עושה דיומדין אבל לא פשוטין (ירוש' ערוב' ב א). — אותיות פְּשׁוּטוֹת, לא כפולות: כ"ב אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות וי"ב פשוטות ורוח אחת מהן (ס' יצירה א י). — ירֻשה פְּשׁוּטָה, ירֻשת בן שאינו בכור, הלוקח רק חלק אחד בירושה, בנגוד לירשה כפולה, ירשת הבכור: נא' משפט לעניין (ירשה) כפולה ונא' משפט לעניין פשוטה מה לעניין פשוטה את רואה את הבן כילו קיים ליטול פשיטות אביו, אף לענין כפילה את רואה את הבן כילו קיים ליטול כפילת אביו (ריש לקיש בשם בר דלייה, ירוש' ב"ב ח ד). — פָּשׁוּט, במשמ' בן לא בכור, הלוקח חלק אחד בירשה, בנגוד לבכור הלוקח חלק כפול: מקיש חלק בכורה לחלק פשוט (רבי, בבלי שם קכד.). בכור ופשוט שהניח להן אביהן ענבים ובצרום, זיתים ומסקום, בכור נוטל פי שנים (רב יהודה בשם שמואל, שם קכו.). בכור שנטל כפשוט ויתר (רב אסי, שם שם). ומה פשוט שיפה כחו שנוטל בראוי כבמוחזק התורה נתנה רשות לאב להנחיל לכל מי שירצה, בכור שהורע כחו שאינו נוטל בראוי כבמוחזק לא כל שכן (שם קל:). שנכנסו פשוטי הלוים תחת בכורי ישראל (מד"ר במד' ו). 

— ובסהמ"א: בכור שמת בחיי אביו והניח בכור ופשוטים ובאו לירש בנכסי אבי אביהם וכו' (הלכות פסוקות לתלמידי רב יהודאי גאון, 47). — מספר פָּשׁוּט, מספר נפרד, אי-זוגי, א', ג', ה', בנגוד לזוג, ב', ד', ו', ungerade Zahl; nombre impair; odd number: כאדם שכופר שהכל יותר מן החלק והשלשה מספר פשוט (עולם קטן, הורוויץ, ה). שהחשבון מורכב בעצמו מזוגות ופשוטים והאחד עלת כל זוג ופשוט (שם נ). — °שנה פְשׁוּטָה, שנה של שנים עשר חדש, כנגוד לשנה מעֻברת או כְּבוּשָׁה, Gemeimjahr; année commune; ordinary year: ג"ט ר"ד בשנה פשוטה גרוש (סימן לקביעת שנים).  ואסקינן הא אתרוג ראש השנה שלה ט"ו בשבט דחדשים ולא שלתקופה בין בפשוטה ובין במעוברת (תשו' הגאו' הרכבי רמג, 119). ובשנה הפשוטה לא כן חקם וכו' (גוף ספ' המועד' לרסע"ג, סעדיאנה שכטר, 9). והשנה הבאה שהיא שנת תתנ"ד לחשבון הבית פשוטה (רסע"ג, ספר הגלוי ריט). והיו קוראין (הגוים הראשונים) לשנת הלבנה אשר יש בה י"ב חדש שם וכו' פשוטה חצוב מן ופשט את בגדיו, כלומר שנה שאין בה כסוי ולא שום תוספת וכו' והשנה אשר מונים בה י"ג חדש קוראין לה חכמי הגוים שם וכו' כבושה כלומר סתורה או מכוסה חצוב מן תרגום מחשקים כסף מכבשין כסף, ואנו קוראין לה מעוברת (ראב"ח הנשיא, ס' העבור, 39). מהן שנים מונה בהן שנ"ד (יום) וקורא כל אחד מהן שנה פשוטה (הוא, חשבון המהלכות ח). ואם היתה שנת בצרת בארץ ישראל ומסביב והנה אין זרע אף כי אביב הנקבע השנה פשוטה או מעוברת (ראב"ע, הקדמה ראשונה לפרושו על התורה, כהנא ב, 67). — ואמר הפיטן: שומת כבושה בשלישי וכסדרן אם מבחי ועד גחי חדושה, סכום פשוטה אם מבח"י ועד גטר"ד כסדרן לקדשה (יוסי אלנהרואני, ארבעה שערים, כרם חמד ט, מא). — ועל שנת שמש של שס"ה יום: ולפי זה נהגו האומות המונים לחמה ולסדר השנים ולעשותם שלש שנים רצופות משס"ה יום ויקראו פשוטות והרביעית משס"ו ויקראו אותה כבושה (ר"י הישראלי, יסוד עולם לט.). — ד) °בנגוד למָרְכָּב4, einfach, nicht zusammengesetzt; simple: שהמלאכים והנפש פשוטים ואינם מרוכבין (מאמר מחבור ר' דוד אלמקץ, הליכות קדם, עה). שהגופות הממירות את צורתן ואין כחן להוסיף על מדתן הן הגופות הפשוטות מכל אשר בארץ (ראב"ח הנשיא, הגיון הנפש א, א:). והיא תראה אותם לנו וכו' על דרך ההרכבה אחר שנעמוד על הפשוט מהם והתעסקנו לדעת הצורות הפשוטות וכו' עד שידענו הצורה המשולשת והמרובעת והעגולה והנכנסת והפשוטה והפוסקת (ר"י א"ת, או"ד, הקד'). וההרכבה והחבור נראים בכל העולם ובכל חלקיו בשרשיו ובענפיו בפשוטו ובמורכבו (הוא, חו"ה, היחוד ו). שהנפש עצם פשוט רוחני (שם, אהבת ה' א). כל נמצא גשמי הוא מורכב מחומר וצורה ואף הפשוטים שבהם ר"ל הגלגלים וארבע היסודות, אמנם נקראו פשוטים בערך אל המורכבים יותר מהם כדומם וצומח וחי ומדבר וכו' (רוח חן ח). השני החקירה בגופים הפשוטים אם הם נמצאים וכו' (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 50). כי צורת השכל אחדות פשוטה וצורת הכמות הרבה אחדיות מורכבות (מקור חיים לרשב"ג ב יג). ושני אלה המינים הם הגשמים הפשוטים אחרי כן המורכבים וכו' (אמו"ר לראב"ד א א, 5). אמנם מה שרצה לומר אבן גבירול מהמצא החומר והצורה במלאכים הנה כבר חויב לפשוט הרכבה וזה בטל (שם א ב, 12). וקיום האהבה מעצמו הוא הגמול הנצחי והוא התענוג הגמור הפשוט מבלי צער ומבלי עינוי (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים ואתחנן, קסב:). כי אמנם כל נבדל הוא פשוט וכל פשוט הוא מצד עצמו בלתי נפסד (ר"ע ספורנו, אור עמים, מה.). נתהוו הד' יסודות הידועים כל א' מחומר פשוט הנקרא היולי (עמנואל חי ריקי, משנת חסידים, עשיה גופנית, פרק א). אנו יודעים שהקב"ה פשוט הוא בתכלית הפשיטות ולא ישיגוהו כל מקרי הגוף (רמח"ל, חוקר ומקבל, 3). — °פְּשׁוּטִים, יסודות, Elemente, éléments; elements: הגלגל והצמח והחי והפשוטים המתנועעים בטבע (פי' אלתבריזי לכ"ה הקדמות המורה, כ"י). — °שיר פָּשׁוּט: ויקראו פשוט לשיר שכולו יתדות או כולו תנועות (ר"מ בן חביב, מרפא לשון דרכי נעם, י.). ונקראו פשוטים להיותם בלתי בעלי יתדות (שם י:). — °הברה פְשׁוּטָה, הברה בת אות ותנועה בלבד, offene Silbe; syllabe ouverte; open syllable: וההברות על שני מינים. (א) הברה פשוטה (איינפאכע זילבע). (ב) הברה מרכבת וכו' וכל תנועה שאחריה נח נסתר בין בפועל ובין בכח היא הברה פשוטה, לפי שאין בהברה ההיא רק אות אחת מרגשת במבטא וכו' (בן זאב, תלמוד לשון עברי, מבוא, כלל י). —  ה) במשמ' בָּרוּר, מובן, ללא צרך בפרוש: אם ברור לך הדבר שיש לו שלום עמך וכו' כך פשוט לך שאינו בא להרוג וכו' (רש"י, שמות כב ב). ולא זכיתי לשאול את פי רבי' יעקב בדבר זה כי היו נוהגים בו היתר במקומינו והיה לי דבר פשוט (הוא, ביצה כד:, ד"ה ולערב). רצוני הפשוט הוא שתשמרו דתי ואם לאו הרי החרב (שבט יהודה, הנובר, 3). — ועי' בערך בֵּיצָה: פשוט כביצה בכותח.