1 [רֹב התרגומים והמפרשים הקדומים (אחרת רש"י המפרש: בן חן והוא לשון ארמי אפריון נמטיה וכו') הבינו מלה זו כלשון פריה וצמיחה, אלא שנחלקו בהבנת הצורה. כמה מהם מבינים פֹּרָת כמו פֹּרִיָּה (ראב"ע: ודקדוק פורת פועלת וכו' כמו אויבה גם אויבת וכו'), אחרים השוו אף פּאֹרָה, פֹּארוֹת (שלפי מנחם היא מן פרי, פריה). ואמנם הנקוד בֵּן ולא בֶּן אינו מתאים לכך ואין לקבל את דברי ראב"ע, שלפנינו מלה בֵּן אחרת שהיא נקבה, במשמ' סעיף וענף, וכן אין ממש בהצעות החדשים. וגם מתִּרְבֹּלֶת המשפטים שבפסוק יש לראות שאין לצרף בֵּן פֹּרָת ליוסף, כאלו הכונה לתאר את יוסף כבן פרת. הרי עקר מבנה הפסוק (שחלק ממנו מובא פעמַיִם לשם הדגשה) בתקבלת הוא: בן פרת עלי עין – בנות צעדה עלי שור. ומכאן שהמלה פרת היא פעל מקביל אל צעדה: כשם שצעדו הבנות עלי שור, כך פרת הבן עלי עין. אין יוסף בפסוק אלא לשון קריאה אל יוסף, כדגמת כמה כתובים כגון: עד יעבר עמך יי' עד יעבר עם זו קנית (שמות יה יו), נשאו נהרות יי' נשאו נהרות קולם (תהל' צג ח), עד מתי רשעים יי' עד מתי רשעים יעלזו (שם צד ג). ומכאן שיש לראות פרת כפעל במשמ' קרובה אל צעדה שבאותו פסוק, בודאי במשמ' זו של פַּרָדֻ באשור' שהיא רָץ בחרדה. ואין כל הפסוק אלא הקדמה לתאור הקרב הבא מיד: הבן רץ בחרדה למקום הקרב על העין, והבנות הסקרניות, שלא יכלו לבוא שמה, צעדו על החומה כדי לראות מרחוק (וכן בתאורי היונים), והנה מעשה הקרב: וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים וכו'. ואמנם בן זה שמֻדבר עליו, הוא כנראה יוסף.]

2 [על פי פרושי מפרשים שונים לפסוק.]

3 [עי' בהערה הקודמת.]

4 [עפ"י דברי התלמוד (ברכ' כ.) שאין עין הרע שולטת בזרעו של יוסף, עי' בערך עַיִן.]