*, ש"נ, —  א)  סכום כסף הנתן לאדם לשם התרה ושחרור מתביעה גדולה, פִּצּוּי, Abfindung; indemnité; arrangement: כיון שהלך משה אצלם אמר להם היד ה' תקצר הן הכה צור ויזובו מימיו ונחלים ישטופו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו, אמרו פשרה היא זו אין בו כח לתת אלינו שאלתינו (ספרי במד' צה). — ובסהמ"א: ואם יטול ממנו שמע' חצי הממון בפשרה יפטר ראובן מן השבועה (תשו' גאו' מן הגני', JQR XX, עמ' 103). —  ב)  הסכם בין בני אדם לשם התרה מתביעה מדחיקה, Vergleich; accommodement (d'une affaire); agreement:  מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה ראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך, השניה מוציאה מהלוקח וראשונה מן השניה והלוקח מן הראשונה וחוזרת חלילה עד שיעשו פשרה ביניהם וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב כתוב' י ו.  מעבירין את הריקן מפני הרכוב, היו שניהם טעונין ושניהם רכובין ושניהם ריקנים עושין פשרה ביניהם תוספת' ב"ק ב י.  זה אומר מאתים שלי וזה אומר מאתים שלי נותן לזה מנה ולזה מנה והשאר לא יתן להם עד שיעשו פשרה ביניהם שם ב"מ ג ה.  כשם שהדין בשלשה כך פשרה בשלשה שם סנה' א ט.  אף הפשרה צריכה הכרעת דעת ירוש' שם א א.  מי כהקדוש ברוך הוא שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים בין חזקיה לישעיה רב המנונא, ברכ' י..  ויפה כח פשרה מכח הדין ששנים שדנו בעלי דינין יכולין לחזור בהן ושנים שעשו פשרה1 אין בעלי דינין יכולין לחזור בהן רשב"ג, סנה' ה:.  ביצוע בשלשה דר"מ וחכ"א פשרה ביחיד שם ו.  פשרה צריכה קנין שם שם.  היו שתיהן קרובות שתיהן רחוקות הטל פשרה ביניהן (מי תדחה מפני מי) ומעלות שכר זו לזו שם לב:. —  ובסהמ"א:  ואף אילו היתה הפשרה על מנת שיחזרו את השיריים ההם לזה ויתנו שמנים זהובים לזה וכו' תשו' גאו' הרכבי לח, 17.  שנים שיש ביניהם דברים של ממון והיו בני אדם ביניהם לעשות להם פשרה ובקשו ממי שיש לו ממון אצל חבירו בכל לשונות של בקשה ועזב מן ממונו דבר או שעזב כולו והחיל יקנה מידו שכן וכן ממון היה לך ועזבתי ואם לא קנו מידו יכול לחזור בו שהרי הלכה שפשרה צריכה קניין הלכות פסוקות לתלמידי רב יהודאי גאון, 51.  בהשתנות שתים זו ישרה היה מטיל כנגד זה פשרה רה"ג, שיר שערי דיני ממונות, קבוצת קונטרסים, כב:.  הבא בהרשאה שמחל לזה הנתבע או שמכר לו או שמחל לו על השבועה או שעשה עמו פשרה לא עשה כלום רמב"ם, שלוחין ג ט.  עירונים או פקידים שלחו אחריו או שהלך מעצמו אליהם מחמת חוב שיש לו על ארמאים והאריכו עמו בדברים ויכוח ופשרות תרומת הדשן ה, פיורדא תקל"ח, ב.  הנה לא הרוחנו בה (בפילוסופיה) כי אם חידושי ריבות וחבילות קטטות אשר נמצאו בינות כתותם וטורח הסופרים והדינים אשר השתדלו במשפטיהם ופשרותיהם סוף דבר עשו הם לפילוספיא מה שעשו חכמינו הפשרנים לתורה ר"י עראמה, חזות קשה שער ח.  וכ"ש שהיו טובים מהם במה שנתחלפו להם בפשרותם בין תורתם המדומה והפילוסופיא שם שם.  הוו עלי עדים וסהדים איך באתי בפשרה עם מרת קראקוסה שתתן לי בנו מיכאל שיעמוד עמי ללמוד מלאכת התפירה שריד מעיר, עמ' 5, קבץ על יד ה.  ויאמרו כי לא שאלתי טבילת ישו אלא לשיבואו לפשרה של ממון שבט יהודה, הנובר, 29.  שהיה צריך לברוח מפני בעלי חוביו או מפני אויביו ואחר כך עשה פשרה עם בעלי חוביו ואויביו וכו' שו"ע חו"מ רמו ג. —  °שטר פְּשָׁרָה:  והשטר השנים וחמשים הוא שטר פשרה ס' השטרות לר"י ברצלוני, 73.