פָּשׁׂר
* 1, פשור, ת"ז, — כמו פּוֹשֵׁר, קצת חם, לא קר: אמר לה צאי מביתי שמזגת לי כוס פשור אמרה לו כבר היית יודע שאני עתידה למזוג לך כוס פשור שכתבת הגט והביאתו בידך (תנחו' וישב ד).
1 [המלונים מנקדים פָּשׁוּר כבינ' פָעוּ' מן פָּשַׁר, ואולם אין צורה עבר' זו אלא עפ"י הארמ' פשורי (חול' מו:, שם צד:, ועוד). אין בינ' על משקל פָּעוּל בארמ', ולפנינו ת"ז על משקל שָׁחֹר, אָדֹם וכדו'.]