1, ממנו *אֶפְשָׁר,°אֶפְשָׁרוּת, °אֶפְשָׁרִי, °אֶפְשָׁרִיוּת, *הֵפְשֵׁר, °הַפְשָׁרָה, °הִתְפַּשְׁרוּת, °פִּשּׁוּר, °פְּשִׁירָה, *פָּשַׁר,*פָּשֹׁר, א. פֵּשֶׁר, °ב. פֶּשֶׁר, °פֹּשֶׁר, *פְּשָׁרָה, °פִּשְׁרָה, °פִּשְׁרוֹן, °פֹּשְׁרוּת, °פַּשְׁרָן.
1 [השרשים פשר ופתר שוים הם בעקר הוראתם, שהיא התרת דבר מוחש או מפשט, אף עפ"י שנתיחדו לשמושים מיחדים, ועל כן קשה לראות בשניהם שרשים שונים בראשיתם. אך אין יחסם זה כיחס שרשים אחרים, שבאים בעברית בשין, אבל בארמ' בתיו ובערב' בת' ث, אלא עקר השרש הוא פשר וכן הוא נמצא גם בארמ', בסור', וכן בערב' פשׂר فسر, ורק במשמ' פתר חלום נמצא פתר בעבר' המקראית ובכל שמושיו בארמ' של יהודים, בעוד שאף במשמ' זו בא בסור' פשר בלבד. ועל כן יש לראות במבטא פתר צורה נהוגה בא"י בלבד, ואולי מבטא שנולד בצרוף פש-פת דוקה. ודומה לכך דמיון השרשים פשל— פתל (עי' פָּשַׁל, הערה) במשמע' פִּתּוּל פתילות וחבלים. ויש להפריד משרש זה את המלה הארמ' פתורא במשמ' שלחן, שהיא פַּשׁוּרֻ באשור', ומקורה בשומרית בַּנְשֻׁר. ואפשר ששרש זה קרוב הוא גם אל א. פרש, עי' שם הערה.