1, תה"פ, — בלי ידיעה קודמת כמו פִּתְאֹם: הלא פֶּתַע יקומו נשכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו (חבק' ב ז). על כן פתאם יבוא אידו פֶּתַע ישבר ואין מרפא (משלי י יה). — ועם בְּ: וכי ימות מת עליו בְּפֶתָע פתאם (במד' ו ט). ואם בְּפֶתָע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה (שם לה כב). — ועם לְ: והיה לְפֶתַע פתאם מעם יי' צבאות תפקד וכו' (ישע' כט ה-ו). לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה אשר פתאם לְפֶתַע יבוא שברה (שם ל יג). — ואמר הפיטן: צפי גאון קנך יונת אלם, כי שת לאון אנשי חיל צלם, והמון שאון זרים כשׂעף חלם, ולחיק מאון רומם פתע שלם (יצחק בן גיאת, את מחזה, מאורה, שעה"ש 25). בערה חמתו ויתא בפתע, בלה בשרי וחיתי שתע, ביערים חבאתי כבהמות להתע (יוסף בר שלמה, אודך כי אנפת, יוצ' שבת א חנכה). עטופים וצנופים לאחד שש כנפים, בם מכסים ובם טסים בפתע חוג שמים (יעקב, ידודון ידודון, אופן שבת ד אחה"פ). — ואמר המשורר: הה על שער ככנף ערב הושם פתע בכנף יונה (רמב"ע, תרשיש ה, 52).