1, פ"ע, יִפְתֶּה, יִפְתְּ, —  פָּתָה הלב, היה פֶּתִי, חסר דעת, עד שעשה האדם דבר שלא יעשה: השמרו לכם פן יִפְתֶּה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם (דבר' יא יו). וַיִּפְתְּ בסתר לבי ותשק ידי לפי (איוב לא כז). — ועי' פֹּתֶה.

— נִפע', נִפְתָּה, אֶפָּת, — קבל את דברי הַמְפַתֶּה ועשה כחפצו: פתיתני יי' וָאֶפָּת חזקתני ותוכל (ירמ' כ ז). — נִפְתָּה הלב על אשה, נמשך בפתיות אחרי אשה: אם נִפְתָּה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי (איוב לא כז). — ובסהמ"א: ואלו היה להם היום הפרסום ההוא היית רואה אותנו ואתהם היום נפתים לשארית ההבלים מאצטגנינות ולחשים וקמיעות ונסיונות רחוקות מהטבע עם הרחקת התורה אותם (ר"י א"ת, כוזרי ד כג). ומי לנו בנפש סובלת שאיננה נפתית לדעות העוברות עליה מדעות הטבעיים והאצטגנינים (שם ה ב). כן המוטה בחלק פיהם והנפתה בנועם דבריהם (ראב"ע, חי בן מקיץ, איגר, 140). ימחול ה' ויכפר למי שנפתה אחר הדעת המזוייף הזה (ר"י מפיסא, מנחת קנאות, קופמן, 96). — ואמר הפיטן: ואפת במדבר שפר אולי גאוני יפר ואנכי עפר ואפר (רמב"ע, אם חסדך שכחנו, דוקס 77). — ואמר המשורר: נפתה בתענוגיו הלא יבין כי הזמן חרש עלי גב הוא (ר"י חריזי(?) , ספר הענק אות ג נד, בס' זכרון להרכבי, 323). אל תפת מחלקות לשונו וחכו רך משמן קרבו הוות מרמה ותך כלו מתעתע (שלום הכהן, ניר דוד ח, 159). — ואמר המליץ: בל ישט לבי ביפת עין במחמדי זוללים וסובאים בל אפת ולא יהיה לי עז מצח (ב"ז, ב"ס כג ו).

— פִע', פִּתֵּיתִי, פַּתִּי, תְּפַתֶּה, יְפַתֶּה, פִּתִּיתַנִי, מְפַתֶּיהָ, אֲפַתֶּנּוּ, יְפַתּוּךָ, יְפַתּוּהוּ, פַּתֹּתְךָ, — פִּתָּה את האדם, עשה אותו לְפֶתִי עד שעשה מה שלא היה עושה אלו היתה בו דעת,   betören, verführen; duper, séduire; to befool, mislead:  ויאמר יי' מי יְפַתֶּה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד וכו' ויצא הרוח ויעמד לפני יי' ויאמר אני אֲפַתֶּנּוּ וכו' אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תְּפַתֶּה וגם תוכל (מ"א כב כ-כב). פִּתִּיתַנִי יי' ואפת חזקתני ותוכל (ירמ' כ ז). והנביא כי יֻפתה ודבר דבר אני יי' פִּתֵּיתִי את הנביא ההוא (יחזק' יד ט). לכן הנה אנכי מְפַתֶּיהָ והלכתיה המדבר ודברתי על לבה (הוש' ב יו). בני אם יְפַתּוּךָ חטאים אל תבא אם יאמרו לכה אתנו וכו' (משלי א י-יא). איש חמס יְפַתֶּה רעהו והוליכו בדרך לא טוב (שם יו כט). — והסיר את לבו עד שגלה סודו: פַּתִּי את אישך ויגד לנו את החידה (שפט' יד יה). פַּתִּי אותו וראי במה כחו גדול ובמה נוכל לו (שם יו יה). ידעת את אבנר בן נר כי לְפַתֹּתְךָ בא ולדעת את מוצאך ואת מבואך ולדעת את כל אשר אתה עשה (ש"ב ג כה). — ובמשמ' דבר דברי חנפה: וַיְפַתּוּהוּ בפיהם ובלשונם יכזבו לו (תהל' עח לו). — וּפִתָּה אשה לשכב עמה: וכי יְפַתֶּה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה (שמות כב יה). — ובתו"מ: האונס והמפתה והשוטה לא פוסלים ולא מאכילים (יבמ' ז ה). האומר פיתיתי את בתו של פלוני משלם בושת ופגם על פי עצמו ואינו משלם קנס (כתוב' ג ט). האונס והמפתה והמוציא שם רע בשלשה (סנה' א א). אנסת ופיתיתה את בתי והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי משביעך אני ואמ' אמן חייב (תוספת' שבוע' ב טז). שוטה היה זה שלא היה יודע לפתות (ספרי דבר' לז). תיפתר שפיתתו או שמחלה לו (ירוש' תרומ' ז א). מפתים אותו ליתן גט (רב הונא, שם קידוש' ג יג). פיתה אשה מותר בבתה (שם סנה' ט א). אמר הקב"ה מי פתאו לזה, אשה אמרה לו וכו' (בבלי, שם לח.). א"ל (למשה) בתחלה פיתוי פיתיתי אותך מכאן ואילך דברי אמת אני מדבר עמך (מד"ר שמות ג). ז' ימים קודם היה הקב"ה מפתה למשה שילך בשליחותו ולא היה רוצה לילך עד מעשה הסנה (שם שם). שהיה יינם מפתה2 את הגוף לזנות (ר' חנינא, שם ויקר' ה). מאחר שפתיתם אותו בסיני ואמרתם כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע לסוף מ' אמרתם לעגל אלה אלהיך ישראל (שם שם ו). כל אותו הלילה היה יצרו מפתהו (את בעז) בדברים ואומר לו את פנוי והיא פנויה, אתה מבקש אשה והיא מבקשת איש (ר' יודן, שם שם כג). שהן מכירין לפתות את בוראן בתרועה (שם שם כט). למה נקרא שמו פתואל, שפיתה להקב"ה בתפלתו (שם במד' י). ונערה יוצאה מקושטת ומבוסמת ומפתה אותו ואומרת לו למה אנו אוהבין אתכם ואתם שונאין אותנו (שם שם כ). כיון שראה המלך כך שנשמטה נפשו התחיל מגפף ומנשק אותו ומפתהו ואומר לו מה לך לא בני יחידי אתה לא אני אביך וכו' והקב"ה ממתיק בחכו הדבור ואומר להם לא בני אתם אנכי ה' אלהיכם עמי אתם חביבין אתם לפני והתחיל מפתה אותן עד שחזרה נשמתן (שם שה"ש, חכו ממתקים). ולמה הוא קוראן כן תפתיא שמפתין יצר הרע על זנות (שם שם, אמרתי). היאך הצדיקים מפתין להקב"ה וכו' (מד"ר' תנאים, הופמן, דבר' לג ו). פתה אותו בדברים לפי שהיה (אהרן) בורח מן השררה (תנחו' צו י). — ובסהמ"א: כי השונא הגדול שיש לך בעולם הוא יצרך וכו' האורב לפתות פסיעותיך ואתה ישן לו והוא ער לך (ר"י א"ת, חו"ה, יחוד המעשה ה). ואחר אשר בכל אלה קניתיה לחפת החשק הכנסתיה לא פיתיתיה ולא אנסתיה רק חשקה בי כי חשקתיה (כתב מאת תלמיד להרמב"ם, חמדה גנוזה, טז:). הלא שמעת מה עשה הנחש לאדם וחוה איך פתם והשיאם וממצות יוצרם הניאם עד אשר אל שערי מות הביאם (ר"י זבארה, שעשועים ב, דודזון, 23). וכאשר ישבתו החושים היה זה הכח מתבודד להבליו ושקריו כל עוד שלא יגער בו גערת השכל ויפתה אותו (אמו"ר לראב"ד ה א, 70). ויהי כשמוע פומפיוס את הדברים האלה וישמח מאד ויאמר אל אנטיפטר לאמר אם כה חפצכם דומו לכם עד שאפתנו בדברים אולי יבא אלי אריסתובלוס כי ירא אנכי להתגרה עמו (יוסיפון, גינצבורג, ריד). לא תלך בשוק הזה ולא תכנס בבית זה ואשה זונה בתוכה והיא מפתה את הבריות בתארה (ר"י בן נחמיאש, פי' משלי ה ח). — ואמר הפיטן: נביאיך תעו תרמית שוא חזות וכו' פתתים וכנגדי השיבו עזות (ר"א קליר, איכה תפארתי, קינ' ת"ב). גש כשה לעולה לרצותך נלכה עד כה פתו בעדותיך (הוא, אי כה אמר, שם). ויאסור את רכבו בעצמו כדי לזרזם ולפתותם ואת עמו לקח עמו בדברים לרמותם (ר' שמעון בר יצחק, חסדי ה', סלוק ז פסח). ענה (אדם) פתתני האשה צרעת ממארת היא (ראב"ע, אחד רבה אמונתך, איגר 225). ויצרי צוררי תמיד כמו שטן לעמתי יעצני ופתני במועצות לרעתי (הוא, לך אלי, כהנא א, 265). פתוך תאוותיך, יעלה טמון בחובך וכו' (יום יעלה, ערבית יוה"כ, מחז' איטל' ב, עג:). — ואמר המשורר: ואת קמת וריבות אלי משה במי מרה ופתית לישראל להמיר אל בבן פרה (ר"ש הנגיד, אחי מוסר, ברודי, 36). תואר אדמה כי ילדיה תְּפַת חנם ותקחם בעפעפיה (רמב"ע, עינות תהום, דיואן בודל', פב). אֲפַת לבי בתוחלת ואראה באין תקוה יסופון (הוא, גבירי בלתך, שם צה). בני איש יבטחו על רב כבודם הכי פתה זמן אותם והונם ופתע קרבה עתם ואבדו ולא נפדו בכל עשרם והונם (ר"י חריזי(?) , הענק אות ה, ס' זכרון להרכבי).3

— פֻע', יְפֻתֶּה, — פֻּתָּה האדם, פִּתּוּ אותו, כמו נִפע': כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלמי שמרי צלעי אולי יְפֻתֶּה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו (ירמ' כ י). והנביא כי יְפֻתֶּה ודבר דבר אני יי' פתיתי את הנביא ההוא (יחזק' יד ט). בארך אפים יְפֻתֶּה קצין4 ולשון רכה תשבר גרם (משלי כה יא). — *פֻּתְּתָה הנערה, פִּתּוּ אותה למשכב, ואמר בן סירא: בת לאב מטמנת שקר ודאגתה תפריע שנה וכו' בבתוליה פן תפותה5 וכו' (ב"ס גני' מב ט). — ובינ', *מְפֻתָּה, מפה, וסמי' מְפֻתַּת אביו, מְפֻתַּת בנו, מְפֻתַּת עצמו, אשה שפִּתָּה אותה אביו, בנו, הוא עצמו: נושאין על האנוסה ועל המפותה וכו' נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו, אנוסת בנו ומפותת בנו, רבי יהודה אוסר באנוסת אביו ומפותת אביו (יבמ' יא א). אין מעשה קטנה כלום אלא כמפותה (ר' אליעזר, שם יג ב). כהן גדול לא ישא אנוסתו ומפותתו אבל נושא הוא את הממאנת (תוספת' שם ח ג). היתה אנוסתו ומפותתו של אביו או שהיתה אחת מכל עריות לאביו פטור (שם סנה' י ב). בא הכתוב ללמד על המפותה שישלם עליה קנס (מכי' מסכ' דנזיקין יז). אנוסת חבירו ומפותת חבירו לא יכנוס ואם כנס מוציאין מידו (ירוש' יבמ' י ד). אנוסת עצמו ומפותת עצמו לא ישא ואם נשא נשוי (ת"ר, יבמ' נט:). ואלו נערות שיש להן קנס הבא על אחותו וכו' רב פפא אמר במפותה ודברי הכל (סנה' עד.). — ובסהמ"א: ובעמדה בתוך הפתה תחתי זנתה ואחרי דודים אחרים פותתה (כתב מאת תלמיד להרמב"ם, חמדה גנוזה, טז:). ואעפי"כ מי שיתעכלו בבטנו המזונים הרעים לא יפותה בזה כי בארך ימים יולדו בגופו לחות רעות (רש"ט פלקירא, אגר' החלום, JQR NS I, עמ' 475). הנה הפתאים נחלו אולת כי הם בלתי מעיינים בדרכים איך יגיעו אליו אבל במהירות יפותו לזה ואמנם החכמים ימתינו שימצאו הדעת (רלב"ג, משלי יד יח). — ואמר המשורר: תפתוני ואתם המפותים ותבזוני ולי נפש יקרה (ר"ש הנגיד, לבבי תוך קרבי, הרכבי לא, 53).

— הִתפ', *הִתְפַּתָּה, נִתְפַּתָּה, — נִתְפַּתְּתָה הנערה, פֻּתְּתָה פתה אותה איש לשכב עמו: נערה שנתפתתה בושתה ופגמה וקנסה של אביה (כתוב' ד א). בת לאביה מטמונת שוא מפחדה של ישן בלילה בקטנותה שמא תתפתה6 בנערותה שמא תזנה (בשם ב"ס, סנה' ק:). — ונִתְפַּתָּה האדם מחברו, ונִתְפַּתָּה בדבר או ע"י דבר או אחרי דבר, היה כפתי ועשה דבר מבלי לחשב: שכל המתפתה ביצרו יפול שם (לגיהנם) (ריב"ל, ערוב' יט.). כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו שנאמר וירח ה' את ריח הניחוח (ר' חנינא, שם סה.). מפני מה האיש נוח להתפתות ואין האשה נוחה להתפתות (מד"ר בראש' יז). שלא הלכו לרעות אלא לאכול ולשתות ולהתפתות (שם במד' ג). ע"י היין נתפתו וזנו ולכך יגלו (שם שם י). אפילו דברים שהמלכות מתפתה בהם כגון תיאטראות (שם אסתר, פתיח'). — ובסהמ"א: מי ראוי להתפתות קטן עם הגדול או גדול עם הקטן, חוי אומר קטן עם הגדול, וכה"א וכי יפתה איש בתולה ממי נתפתית זו ממי שגדול ממנה, וכן ירמיה אומר פתיתני ואפת ממי נתפתה ירמיה ממי שגדול ממנו (מדה"ג דבר', הסגלה, 97). לפי שהנשים קלות להתפתות ויודעות לפתות את בעליהן לפיכך ואיבה אשית (רש"י, בראש' ג יה). הפתי לפי שלא למד חכמה מתפתה ביצרו (ר"י בן נחמיאש, פי' משלי א ד). שעמינו למדו מכח האבות שלא יתפתו אחר הדברים שיכנס בהם שום ספק עד שיבחנוהו (רשב"א, ב"ס' דברי חפץ, עדלמן, ח). בני אל תתפתה בדעתך ואל תקבל אונאה להאמין כי צדיק גמור כיצחק אבינו ע"ה והיה נכשל בדבר קטן (ר"י גיקטיליה, שערי אורה, מנטובה, מט.). אמנם קצת מאנשי אומתנו המתפתים אחרי זאת הדעת וכו' (ר"א הקראי, עץ החיים מז). במה שנענש על עברו מצות השם והתפתותו לנחש על ידי חוה (ר"י אלבו, עקרים א יז). שהתורה לא כיונה להעמידני על חכמות הנמצאות כמו שחפצו המפתים והנמשכים אחרי היוני (ר"י אברבנאל, מפעל' אלהים א ג). אם לעצתי תשמע אל יקחך לבך להתפתות לבקש מנוח אשר ייטיב לך זכירתך (ריא מודינה, לב האריה א ה). — ואמר הפיטן: ראשך דרישות וחקירות יגל אל תתפתו מן הראשון בדברו (רסע"ג, אנכי אש אכלה, אזהרות, סדור רסע"ג, ריב). — ואמר המשורר: לא יחסר אביה מכאובים ויגונים ידאג פן תתפתה עת היא רבת שנים הגדילה תאנס מפחות וסגנים וכו' (עמנו', מצא אשה, מחב' א, 12).

— הָפע', °מוּפָת במקו' מֻפְתֶּה, — כמו מְפֻתֶּה: ואני מופת מפותיה האמנתי עד אשר שני רשעים בלחיה הבחנתי (שם)