*, פיתוי, ש"ז, — מעשה הַמְפַתֶּה, — שִׁדּוּל ורִצּוּי, Überredung, Verführung; persuasion, séduction; persuasion, seduction: נאמנת אשה או קטן לומר מכאן יצא נחיל זה, במה דברים אמורים בזמן שהעידו על מעמדן אבל אם יצאו וחזרו אין נאמנין שלא אמרו אלא מתוך הפתוי ומתוך היראה1 (ר' יוחנן בן ברוקה, תוספת' כתוב' ג ג). משל לאדם שהלך לישא אשה אמר לה אביך מלך ואני מלך, אביך עשיר ואני עשיר, אביך מאכילך בשר ודגים ומשקך יין ישן ואני מאכילך בשר ודגים ומשקך יין ישן ואין זה פתוי (ספרי ד לז). בד"א שהעידו במאמרן אבל יצאו וחזרו אני אומר מפני יראה ופתוי אמרו (ירוש' כתוב' א יא). אין להן לא בקנסי הבת לא בפתוייה ולא בחבליה (ר' חייה, שם שם ד א). פיתויי קטנה אונס הוא (יבמ' סא:). פתי יאמין לכל דבר וכו' ד"א אין פתי אלא לשון פתוי (מד"ר שמות ג). בשעה שנגלה הקב"ה על משה וכו', מה עשה נגלה עליו בקולו של אביו, אמר משה הנני מה אבא מבקש, אמר הקב"ה איני אביך אלא אלהי אביך, בפתוי באתי אליך כדי שלא תתירא (ר' יהושע הכהן בר נחמיה, שם שם). וכששמע משה כך שלא הזכיר אביו כשם שעשה בתחלה אמר לפניו רבש"ע וכו' לשעבר אמרת שמך על אבי ועכשיו סלקת אותו, א"ל בתחלה פתוי פתיתי אותך מיכן ואילך דברי אמת אני מדבר עמך (שם שם). — ובסהמ"א: שדול בלשון ארמי כפתוי בלשון עברי (רש"י, שמות כב יה). חבת פתוי שבחור מרצה את ארוסתו (הוא, שה"ש ב יג). שאם היו נביאי שקר אין הפתוי נופל עליהם שלא היו מתנבאים אלא מה שהיו בודים מלבן (מיוחס לרש"י, דהי"ב יח ה). ואם תקצר דעתך מזה יהיה פתויו (של היצר) לך יותר חזק (ר"י א"ת, חו"ה, יחוד המעשה ה). עדיפת הדבור על השכל פתוי ועדיפת השכל על הדיבור גנות (הוא, מבחר הפנינים לרשב"ג, שער השתיקה, 41). אבל ענין הפתוי הטיית רצון בשקר (רמב"ן, שמות כב יה). והפילוסופים אינם רואים מה שיחשבו אותם ההמון כי הנימוס הוא הפתוי והתחבולה (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 59). אשר תפילם ברשת הפתוי לבא אליה וכו' ותביא האנשים בפתויה לבא במקום אשר יפלו שם ביד הרוצחים (רלב"ג, משלי כג כח). לא הנזרים שיתן החושק בראשו ולא החבוק האסור כי זה הכל מפתוי השד (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, נשא קכח.). האומר לחברו דברי חלקות ופתוי ולבו בל עמו ושפתיו שפתי שקר (שם שלח, קלח:). וכשראה סמאל זה הוסיף חמה וקנאה ויתעולל אליהם במרמות ובפתויין וחלוקות (קלונימוס, בעלי חיים יד.). שתאמר לו כל אלו הפיתויים ומיני היפויים כדי להביאו לביתה (פי' משלי לזרחיה מברצלונה, השחר שנה ב, 209). כל זה מפתהו יצרו לפתוח עמו בעברה לשנוא מי שהקב"ה אוהב וכו' ואח"ז מפתהו למנוע ממנו מתן בסתר בפתוים אחרים (שבט מוסר לר' אליהו ה, יודע). פן יפתה לבבכם, לשון פתיות וכו' ואילו היה הוא לשון פיתוי היה לו לומר פן יפותה (חזקוני עה"ת, דבר, יא יו). — °ובמשמ' דעה מטעית שנתפתה אדם להאמין בה בלי לחשב: ואז יעיין במה שיעיין בידיעה אמיתית ולא בטעות ובפתוי (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 20). — °בַּת פתּוּי, נערה שנתפתתה: כל עוד שלא תבחן בדעתה שהיא בת פתוי תהא נדונית בחזקת אנוסה (ר"א הקראי, גן עדן, נשים כח, קנח.). — ואמר הפיטן: בפתוי ובפשיעה, איך חטא השיאה, אלה ישמיעה, ובה ישביעה (ינאי, ידעתה יוצרינו, זולאי, קפא). רעיתי צאי לך מבין ידי צרים, אשר מפתים לך בפתוי דברים (יצחק בן ראובן, אימתי יונה יעלת חן, אהבה לשבת לפני שבועות). לב הותל הטהו בפתוי שסהו ויטש אלוה עשהו (הוא, פחדתי מיצרי, תוכחה, שעה"ש 69). מרוד וטרוד בפתוי גדש און לאלוה, נורא לא יתבונן ביד פשעו לשלוח (מנחם ברבי מכיר, אדעה כי אין זולתך, זולת שבת תשובה). — ואמר החכם הקראי: חרות חרת בפתויו גם דבר מליל בבטויו (סלמון בן ירוחים, מלחמ' ה', דודזון, 36).