1 , קל לא נמצא.

— פִּע', פִּתַּח, פִּתַּחְתָּ, מְפַתֵּחַ, תְּפַתַּח, יְפַתַּח, פַּתֵּחַ, — פִּתַּח באבן, במתכת וכו', חרת וחקק: ולקחת את שתי אבני שהם וּפִתַּחְתָּ עליהם שמות בני ישראל וכו' מעשה חרש אבן פתוחי חתם תְּפַתַּח את שתי האבנים על שמות בני ישראל (שמות כח ט-יא). ועשית ציץ זהב טהור וּפִתַּחְתָּ עליו פתוחי חתם קדש ליי' (שם שם לו). וַיְפַתַּח על הלחת ידתיה (של המכונה) ועל מסגרתיה כרובים אריות ותמרת כמער איש וליות סביב (מ"א ז לו). כי הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע על אבן אחת שבעה עינים הנני מְפַתֵּחַ פתחה (זכר' ג ט). ועתה שלח לי איש חכם לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובברזל ובארגון וכרמיל ותכלת וידע לְפַתֵּחַ פתוחים (דהי"ב ב ו). ויחף את הבית הקרות הספים וקירותיו ודלתותיו זהב וּפִּתַּח כרובים על הקירות (שם ג ז). — ובתו"מ: פיתח בה (באשרה) פיתוחים אינה בטילה (ר' אמי, ירוש' ע"ז ג יא)2. — ובסהמ"א: אמנים נבונים במלאכתם כותבי מכתבות וחושבי מחשבות מרקחי רקוחים ומפתחי פתוחים (ראב"ע, חי בן מקיץ, כהנא ב, 51). ואמרו במשלים שהלמוד בילדות כמפתח על האבן והלמוד בזקנה ככותב על החול (ר"י בן נחמיאש, פי' אבות ד כה). — ועי' מְפַתֵּחַ.

— פֻע' מְפֻתָּחֹת, — פֻּתְּחָה האבן, פִּתְּחוּ אותה, חקקו בה: ויעשו את אבני השהם מסבת משבצת זהב מְפֻתָּחֹת פתוחי חותם על שמות בני ישראל (שמות לט ו). — ובסהמ"א: כי משכיות הם הגופות המפותחים בתפוחים משובכים ר"ל אשר בהם מקומות פתוחים דקי העינים מאד כמעשה הצורפים (ר"ש א"ת, פתיח' הרמב"ם למו"נ). והיה לאחד מן המלכים טבעת זהב והיה מפותח עליו הכבדת קום, וכשהיה אדם מאריך לשבת עמו היה מראה לו הטבעת ויקרא המכתב ויצא (ר"י זבארה, שעשועים ז, דודזון, 79). שזה בלי ספק יורה על חכמת הצורף ושלמותו בעשותו בברזל שהוא חומר רחוק משיקבל הציור והפתוח3 ציור נאה מפותח פתוחי חותם (ר"י אלבו, עקרים ב א). — ואמר המשורר: סמדר לעולם פתח הנראה כציץ המפתח אשר על מצח אהרן (אגרת מנחם מן הסהר, תשו' תלמידי מנחם, XXIV). דמות שד על פני אשה מפתח נתחי בחזות יופיה תנתח (ר"י זבארה, שעשועים, יב, דודזון, 141). וסביב החצר בירות ותוך הבירות טירות בתורי זהב מפתחים על הקירות (ר"י חריזי, תחכ' ג, 35). 

— התפ', *הִתְפַּתַּח, — הִתְפַּתְּחוּ האבנים, כמו פֻע'4: שמיר זה ביריא הוא וממעשה בראשית נברא וכשנותנין אותו על גבי האבנים מתפתחות לפניו כלוחי פינקס והברזל נבקע לפניו ואין כל דבר יכול לעמוד לפניו (ר' יהודה, תוספת' סוטה טו א).