פְּתִירָה

*, ש"נ, — פעֻלת הפותר חוטים, המתיר אותם: בשני משיחי החבל נפתרין ונפתלין בחבל וכו' נפתר מאה ושמנים ונפתל מאה ושמנים, סוף פתירה שלם (ברייתא דשמואל הקטן ב).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים