°, פ"י, — בא לפֶתַע, überrauschen;suprendre; to surprise: ואמנם הונהג כן שיארך המהלך (של האויר באזן) אליו פן יפתע פנימיה החום והקור המופלגים אבל יורדים עליה בהדרגה (קאנון ג ד א). ואמר הפיטן: יצודנו פותע והוא בתתו מלתע, והייתי בעיניו כמתעתע (רשב"ג, שטר עלי, תוכחה ליל יהו"כ).

— הִפע', °הִפְתִּיעַ, — כמו קל: וגם אם הפתיעו המות ולא הכירו (את הבכור) וכו' יכירו לבכור וינחילו ליורשים השופטים ובתי דינים וכו' (יהודה הדסי, אשכל הכפר רנא). צדתה והפתיעה המיתה לאבות קודם יתכלכלו הבנים והבנות (שם רנב).