פָּתַר

פ"י, פָּתָר, פּוֹתֵר, פֹּתֵר, יִפְתָּר-, לִפְתֹּר, — פָּתַר חלום, באר ופרש את החלום, auslegen, deuten, erklären; expliquer, interpréter; to explain, interpretויאמרו אליו חלום חלמנו וּפֹתֵר אין אתו (בראש' מ ח). וירא שר האפים כי טוב פָּתָר (שם שם יו). ונספר לו וַיִפְתָּר-לנו את חלמתינו איש כחלמו פָּתָר ויהי כאשר פָּתַר-לנו כן היה (שם מא יב-יג). ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי וּפֹתֵר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לִפְתֹּר אתו (שם שם יה). — ובתו"מ: א"ר יוחנן, הרואה חלום ונפשו עגומה ילך ויפתרנו בפני שלשה, יפתרנו והאמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקרייא אלא אימא יטיבנו בפני שלשה (ברכ' נה:). כ"ד פותרי חלומות היו בירושלם, פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה (ר' בנאה, שם שם). — ובסהמ"א: דע כי יקר תבל חלום חלם וטובתה לרעה אל בעליה פתור (ר"י חריזי, הענק ג, ריז). והגדלתיני ביחסך אותי למצרים יען כי הם אנשי המליצה, פותרי החלומות וחופשי תעלומות (יוסיפון, גינצבורג, סט). שמעתי כי איש אחד מן החכמים וכו' הוא חכם ונבון ונבר, ויודע פשר דבר, ויותר, כי הוא כל חלום עמוק וסתום פותר וכו' וירד הסריס אל ביתו וירכב על פרדתו, וישם לקראת הפותר מגמתו (ר"י זבארה, ס' שעשועים ג, דודזון, 37). — ואמר הפיטן: משתכר בכלי קדש נהרג בו בלילה, נושע מבור אריות פותר בעתותי לילה (ינאי, אז רוב נסים הפלאת, קרוב' לשבת הגדול). שנות ארם חלומים ומות פותר שוכן בבית שלומים וקצו חותר (רמב"ע, כל מעשה אדני, ברודי, מבחר, קלב). — °וּפָתַר מופת: ואז נראה מופת מהאלהים בירושלים עיר הקדש כי ראו בה מ' יום בין השמים ובין הארץ דמות סוסי אש ורוכביהם וכו' ויפתרו חכמי ישראל את הפתרון המופת לאמר כי זה אות אשר צוררי יהודה וישראל יכרתו וכו' (יוסיפון ד יח, פרג, לב:). — *ופָתַר, במשמ' תֵּרֵץ וְיִשֵׁב מאמר או בטוי קשה במקרא או במשנה, בפרט על ידי שיחס אותו לאדם או למקרה מֻיחד1: וכל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים וכל מקום שנאמר ואלה מוסיף על הראשונים שבח, אלה תולדות השמים והארץ, פסל את הראשונים בתהו ובהו ובענין זה אתה פותר את כולם (ר' אבהו, תנחו' שמות ב). שכל זמן שהקב"ה נפרע מן הרשעים שמו מתגדל בעולם שנאמר ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אותה שעה אני ה' וכו' ואתה פותר את כלן כדעת הזה תילי תילים של פסוקים (שם תצוה י). אברך את ה' אשר יעצני וכו' ר' שמואל בר נחמן היה פותרו באברהם (מדרש תהלים טז ז, בובר, 122). — ובסהמ"א אף במשמ' פֵּרֵשׁ או תרגם בכלל גם במקום שאין חידה או קשי מיֻחד, וממנו בינ' פּוֹתֵר, פַּרְשָׁן, המפרש את דברי המקרא וכדו'2: ושש' לענין נשא אשה בארץ ישר' נותן לה ממעות ארץ ישראל ואמרת שנחלקו בה הפותרים וכו' (תשו' הגאו' הרכבי, 257). אחת3 בדמיונה פתורים וברורים, לאחר חלוקי כל דבר ודבר אפתרם (ר' נסים הקראי , לקוטי קדמוניות, נספח' 3). והשוו הפותרים אף לאפאיהם וכו' ונראית המלה כי אינה פתורה כדת ולא דרושה כמשפט האותיות, כי סברו הפותרים כי האלף יסוד במלה ואין כה דת המלים וכו' והפותר אפאיהם, אם מגזרת אף ידיננו, שתי טעיות נקבצו בפתרונו (מנחם, מחב', אף, 29). תחלה כי פתר ותשלח את אמתה שפשטה אמה שלה וזה טעות מכמה פנים, תחילה כי אמתה רפי הוא, ואילו היה אמה ממש כשפתר היה דגש אמתה וכו' (דונש, תשו' על רסע"ג 1). ואחר שינוי המילות הביא פשר שאין לו טעם ואני אפתרנו פתרון שרוצהו כל איש שכל ונכון (הוא, שם 22). ולשון תנוך לא נודע לי והפותרים קורים לו טנדרו'ס (רש"י, ויקר' יד יד). ולצנינם, פותרין בו הפותרים לשון מסוכת קוצים וכו' (הוא, במד' לג נה). תשפות, תכין, וכן שפות הסיר, וכן לעפר מות תשפתני, ויש לפתור את כולם ל' שימה וכו' (הוא, ישע' כו יב). ואומרים הפותרים צרפת הוא המלכות שקורין פרנצ"א בלע"ז וכו' (הוא, עובד' א כ). ויש מן הפותרים המפרשים כי ה' יתן חכמה, כלומר החכמה היא מתנה שנותן הב"ה וכו' (ר"י ברצלוני, פי' יצירה, ז). והוא הביא תחלה את ספרי היהודים וכו' ויבקש להעתיקם ולתרגם מלשון עברית אל לשון יונית וכו' ואז שלח הוא אל ירושלם ויקח משם את אלעזר הכהן וכו' ויפתור לו את כל ספרי היהודים מלשון יהודית אל לשון יונית (יוסיפון ג יד, פרג, כט.). —  ואמר הפיטן: אל עליון ונורא, הנחיל עמו בתורה, בשבעים לשון פתורה, תמימה ומבוארה (אל עליון ונורא, פיוט לש"ת, סדור ארם צובה, תרעג:). — ואמר המשורר: ולבי יתעורר להשיב ולברר דבר המשתרר עלי כל הפותרים (לגבור בתעודה, תשו' תלמידי מנחם, 7). האם ציר מפאת מלך ונגיד כאגרת פתוחה או סגורה יבואנו, הלא נחרד לסולח, הנשקוט עד תהי לנו פתורה (עמנואל, מחב' ח, 61). — *פְּתוֹר הלֵּב, תבונה ודעת, ואמר בן סירא: מוסר שכל ומושל אופנים לישוע בן אלעזר בן סירא אשר ניבא בפתור לבו ואשר הביע בתבונתו (ב"ס גני' נ כז).

— נִפע', *נִפְתַּר, — שֶׁפָּתְרוּ אותו, נִפְתַּר החלום: ג' חלומות מתקיימין, חלום של שחרית, וחלום שחלם לו חברו, וחלום שנפתר בתוך חלום (ר' יוחנן, ברכ' נה:). — °ובתכונה: נקראו שניהם למקום אחד בשני משיחי החבל נפתרין ונפתלין כחבל וכו' נפתר מאה ושמונים ונפתל ק"פ (בריתא דשמואל הקטן ב). — °וְנִפְתַּר, נִתְפָּרֵשׁ וְנִתְבָּאֵר: לעות אדם בריבו יי' לא ראה, נפתר בלשון תמיהה (תשו' תלמידי מנחם על דונש, 31). והם בצאת הפתרון ממעשה בני אדם נמצא היטב נפתר ודברך לאין נותר (שם 33). — ואמר המשורר: ואמר כי ארעית בארץ בעברית, ארע עמו ארעית בתחתית נפתרים (דונש, תשו' על מנחם, 17). ואיך ישיב עליו, ויאמר כי מליו, וחדיו ומשליו, בהבל נפתרים, והוא כח אין בו, להבין מכתבו, ואף כי להשיבו, בפתרון ופשרים (תשו' תלמידי מנחם על דונש, 11).



1 [וכן השמוש בארמ' שבתו"מ: מה מקיים רבי לעזר מאבתיך, פתר לה לעתיד לבוא (ירוש' שביע' ו א). מתני' פליגא על ר' יוחנן וכו' פתר לה בסופגנין שנעשו באור (שם חלה א ה). מה מקיים הדין תנייה ואף לאמתך תעשה כן, פתר לה בהענק (שם קידוש' א ב). אשרי משכיל אל דל וכו' ר' אלעזר פתר לה במי שהוא קובר מת מצוה, ר' אבא פתר לה במי שהוא משכיל יצר טוב על יצר הרע, ר' אמי פתר לה במי שהוא משכיל ונותן פרוטה לעני, ורבנן פתרי לה במי שהוא מבריח מן המלכיות (מדרש תהלים מא ב, בובר, קל.). וכן —  בארמ' או בעבר' —   תיפתר: רבי חייא בר אדא בעא קומי רבי מנא, ממי לקח האיש הזה, נאמר מישראל דמאי, מן הגוי ודאי, תיפתר שהיה התגר גוי וישראל וגוי מטילין לפניו דמי (ירוש' דמאי ב א). תיפתר שעקרן עד שלא צמחו (שם שביע' ה ד).

2 ראב"ע, שפת יתר, פתיח' התנגד לשמוש פתר במשמ' זו, ואלה דבריו על דונש: ולולי שידעתיו שהיה חכם בדורו הייתי אומר תחלת דברי פיהו סכלות, כי החל בתחלה לאמר ששגג הגאון בפתרון, וככה הוא אומר תמיד ועוד פתר, ואנה מצא בכל המקרא זאת הגזרה כי אם בטעם חלום, והנה יעשה מדברי הנביאים שדבריהם אמת כדברי חלום שיבקש פותר להם, והיה נכון יותר לאמר ועוד פירש או ביאר.]

3 ר"ל ממצוה אחת בעשרת הדברים הובררו ונפתרו הרבה מצות.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים