°, ש"ז, מ"ר פְּתָרִים, — פֵּשֶׁר, פֵּרוּשׁ וּבֵאוּר: ויתקבצו המונים, וישאו בפתר התורה פנים, ויהיו לאחור ולא לפנים (יהודי בן ששת, הקד' לתשובותיו, תשו' תלמידי דונש, 17). ראיתי פתר בשם רבינו סעדיה (רש"י, דנ' ח יד). — ואמר המשורר: ולו בָן מפתריו ולא אץ באמריו, אזי היו דבריו נכוחים וישרים (תשו' תלמידי מנחם על דונש, 10). לשון בל בפתרון, בצדק ובכשרון, ולא מעורון ועצלה בפתרים (שם 13). אסוף פתר הזעק, וכן ויצעק, ואמר אין צועק, כקורא בפתרים (תשו' תלמידי דונש, 17).