ב. צָאָה

° 1, פ"י, — כמו הוֹצִיא, ואמר הפיטן: צבאות קדושים לשוכן רומה צְאַם2 מעמך ויחנו באימה (יהודה בן מנחם, אני חומה, יוצ' שבת הגדול, מחז' איטל' א, צ:).

— פִע', °צֵאָה, — כמו קל, ואמר הפיטן: שישי שמע לגוי צֵאָנִי3 שבתם רמוס חצרי להדכיאני וכו' (ר"א קליר, שבת סורו מני, קינ' ת"ב).



1 [פעל שיצרוהו הפיטנים במקום יצא וממנו גזרו גם את השם צַאוּי. ועי' ב. צֵא, הערה.]

2 [כך מנֻקד בדפוסים.

3 [כך מנֻקד בדפוסים.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים