°, ש"ז, — כמו צַהֲלָה, ואמר הפיטן: פצת לנו שיברו, ולמכלכל סיברו, צהל שובע תשורו (ינאי, אמת עין רואה, קרוב' לספר בראש', זולאי, ס). פעניח קראו שמו בצהל (הוא, אהוב כי היה, קרוב' לס' בראש', שם סב). וישב בצהר בצהל לצדק צבאיו, ויתחזק בקשט בקידה לקמם קהליו (הוא, ויתחזק באומן, קרוב' לס' בראש', שם עג). צבי מהדום יעל ואדר משעל, צהל משמי מעל ירננו כי ימלוך (ר"א קליר, אנסיכה, מלכיות, מוסף א ר"ה). צהל נוגים צפן לתענוגים, צידו בקנוגים צלצל בחנוגים (מאיר, אילת השחר, יוצ' שבת ר"ח).