1, ת"ז, סמי' צִחֵה — כמו צָמֵא: לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צִחֵה צמא (ישע' ה יג). — ואמר המליץ: כעיף בציה צחה צמא כל מים ישתה ובכל עץ ישען (ב"ז, ב"ס כו יג). — °ומ"ר צִחִים, ואמר הפיטן: וילון פרס והעמיסו שחוקי מים, והבדיל בינו לבין בכיית מים, ושלשלו לכל ארבע פינים וישבו על מים, ומרום גנז בו משאיב ציחי מים (רסע"ג, אכוין כליות, סדר יצירה, סדור רסע"ג, שצח). צחים מגמיא בהכינו ערך ארוחות, יגיעו כח במצעי צלליו ישיגו רוחות (לפרח הנעים, גנזי שכטר ג, דוידזון, 209).