רָע, ת"ז, נק' רָעָה, מ"ר רָעִים, רָעֵי, רָעוֹת, — לא טוב1 schlecht, böse;  mauvais; bad, evil , א) דבר בעל איכות רעה, מים, בהמה, סחורה, פֵרות, מקום, ארץ, עת, יום וכדו': ותאכלנה הפרות הרקות וְהָרָעוֹת את שבע הפרות הראשנות הבריאת (בראש' מא כ). מעט וְרָעִים היו ימי שני חיי (שם מז ט). לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב בְּרָע  או רַע בטוב (ויקר' כז י). והעריכו הכהן בין טוב ובין רָע (שם שם יב). ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רָעָה (במד' יג יט). להביא אתנו אל המקום הָרָע הזה (שם כ ה). ויתן יי' אותת ומפתים גדלים וְרָעִים במצרים (דבר' ו כב). הדוד אחד תאנים טבות מאד כתאני הבכרות והדוד אחד תאנים רָעוֹת מאד אשר לא תאכלנה מרע (ירמ' כד ב). התאנים הטבות טבות מאד וְהָרָעוֹת רָעוֹת מאד (שם שם ג). כל ימי עני רָעִים (משלי יה יה). רַע רַע יאמר הקונה (שם כ יד). — פנים רָעִים, מראה רָע, מראה לא טוב, לא יפה, ורַע מראה, רע תאר, שנראה כרָע, לא יפה: מדוע פניכם רָעִים היום (בראש' מ ז). שבע פרות וכו' רָעוֹת מראה ודקות בשר וכו ותאכלנה הפרות רָעוֹת המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת (שם מא ג-ד). שבע פרות וכו' דלות וְרָעוֹת תאר מאד ורקות בשר (שם שם יט). ומראיהן רַע כאשר בתחלה (שם שם כא). מדוע פניך רָעִים ואתה אינך חולה (נחמ' ב ב). — ורַע לפלוני, בעיני פלוני, רע עליו, לא יפה בעיניו: וירא עשו כי רָעוֹת בנות כנען בעיני יצחק אביו (בראש' כח ח). אם רָעָה בעיני אדניה אשר לא יעדה והפדה (שמות כא ח). מוסר רָע לעֹזב ארח (משלי יה י). כי רַע עלי המעשה שנעשה תחת השמש (קהל' ב יז). ואשא את היין ואתנה למלך ולא הייתי רַע לפניו (נחמ' ב א). — רָעִים במשמ' סיגים רעים שבכסף: לשוא צרף צרוף וְרָעִים לא נתקו (ירמ' ו כט). —  ב) במשמ' מזיק, מביא נזק, schädlich; nuisible;  injurious,  , חיה רעה, שחין רע, חלי רע, מום רע, פגע רע, חרה רעה, מים רעים, וכדו': חיה רָעָה אכלתהו (בראש' לז כ). והשבתי חיה רָעָה מן הארץ (ויקר' כו ו). וכל מדוי מצרים הָרָעִים אשר ידעת לא ישימם בך (דבר' ז יה). וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רָע (שם יה כא). לא תזבח ליי' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רָע (שם יז א). יככה יי' בשחין רָע על הברכים ועל השוקים אשר לא תוכל להרפא (שם כח לה). מכות גדלת ונאמנות וחלים רָעִים ונאמנים (שם שם נט). ועתה הניח יי' אלהי לי מסביב אין שטן ואין פגע רָע (מ"א ה יח). מושב העיר טוב וכו' והמים רעים והארץ משכלת (מ"ב ב יט). ולא היה דבר רָע בסיר (שם ד מא). בשלחי את חצי הרעב הָרָעִים בהם אשר היו למשחית (יחזק' ה יו). אף כי ארבעת שפטי הָרָעִים חרב ורעב וחיה רָעָה ודבר שלחתי אל ירושלם (שם יד כא). הפוצה את דוד עבדו מחרב  רָעָה (תהל' קמד י). ויך יי' את איוב בשחין רָע (איו' ב ז). זה הבל וחלי רָע הוא (קהל' ו ב). כדגים שנאחזים במצודה רָעָה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם (שם ט יב). וימת בתחלאים רָעִים (דהי"ב כא יט). ― ושמועה רָעָה, במשמ' שמועת אסון: בושה חמת וארפד כי שמעה רָעָה שמעו נמגו (ירמ' מט כג). משמועה רָעָה לא יירא (תהל' קיב ז). ― ורָע, בלי השלמה, במשמ' דבר רע ומזיק, אסון, וע"י' גם רָעָה, Böses, Unglück; mal, malheur; evil, misfortune: פן אראה בָרָע אשר ימצא את אבי (בראש' מד לד). המלאך הגאל אתי מכל רָע יברך את הנערים (שם מח יו). וגם הוא חכם ויבא רָע ואת דבריו לא הסיר (ישע' לא ב). יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רָע (שם מה ז). כי ירד רָע מאת יי' לשער ירושלם (מיכ' א יב). לא תיראי רַע עוד (צפנ' ג יה). גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רָע (תהל' כג ד). ישוב הָרַע לשררי (שם נד ז). יי' ישמרך מכל רָע (שם קכא ז). מלאך רשע יפל בְּרָע (משלי יג יז). אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רָע (איו' לא כט). ― ובנגוד אל טוב: ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הָרָע (דבר' ל יה). כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רָע (מ"א כב ח). אם טוב ואם רָע בקול יי' אלהינו אשר אנו שלחים אתך אליו נשמע (ירמ' מב ו). כמעט הייתי בכל רָע2 בתוך קהל ועדה (משלי ה יד). רָע ירוע3 כי ערב זר ושנא תוקעים בוטח (שם יא יה). גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הָרָע לא נקבל (איו' ב י). כי טוב קויתי ויבא רָע (שם ל כו). ― ויום-רָע במשמ' יום האסון והפרענות: המנדים ליום רָע ותגשון שבת חמס (עמו' ו ג). למה אירא בימי רָע (תהל' מט ו). להשקיט לו מימי רָע עד יכרה לרשע שחת  (שם צד יג). ― ובצרוף רַע לפלוני, אוי לו, לא טוב לו: אוי לרשע רָע כי גמול ידיו יעשה לו (ישע' ג יא). אויבי יאמרו רַע לי מתי ימות ואבד שמו (תהל' מא ו). ― נפקד רָע, לא נקה רע, במשמ' נפקד בענש רע, לא נקה מרע, מפרענות: יד ליד לא ינקה רָע וזרע צדיקים נמלט (משלי יא כא). יראת יי' לחיים ושבע ילין בל יפקד רָע (שם יט כג). ― בְּרָע,  במשמ' במצב רָע, בפרענות: אמר בלבו בל אמוט לדר ודר אשר לא בְרָע4 (תהל' י ו). ― לָרָע, במשמ' לרעה לפלוני: משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשעים לָרָע (משלי כא יב). ― סר מֵרָע, במשמ' נמלט מפרענות: חכם ירא וסר מֵרָע וכסיל מתעבר ובוטח (שם יד יו). בחסד ואמת יכפר עון וביראת יי' סור מֵרָע (שם יו ו). ― ורוח רָעָה מאת האלהים במשמ' מלאך מזיק: ורוח יי' סרה מעם שאול ובעתתו רוח רָעָה מאת יי' (ש"א יו יד). הנה נא רוח אלהים רָעָה מבעתך (שם שם יה). ותצלח רוח אלהים רָעָה אל שאול ויתנבא בתוך הבית (שם יח י). ― ומשלחת מלאכי רעים: ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רָעִים (תהל' עח מט). ― ג) במשמ' מוסרית, אדם רע, עם רע, דור רע, עדה רעה, רָעֵי גוים וכדו': ואנשי סדם רָעִים וחטאים ליי' מאד (בראש' יג יג). עד מתי לעדה הָרָעה הזאת (במד' יד כז). אם יראה איש באנשים האלה הדור הָרָע הזה את הארץ הטובה וכו' (דבר' א לה). ויען כל איש רָע ובליעל (ש"א ל כב). לכל השארית הנשארים מן המשפחה הרעה הזאת (ירמ' ח ג). על כל שכני הָרָעִים הנגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל (שם יב יד). העם הזה הָרָע המאנים לשמוע את דברי (שם יג י). והבאתי רָעֵי גוים וירשו את בתיהם (יחזק' ז כד). חלצני יי' מאדם רָע מאיש חמסים תנצרני (תהל' קמ ב). איש חמס רָע יצודנו למדחפת (שם שם יב). בפשע איש רָע מוקש (משלי כט ו). איש צר ואויב המן הָרָע הזה (אסת' ז ו). ― ולֵב רָע5: ולא ילכו עוד אחרי שררות לבם הָרָע (ירמ' ג יז). וילכו במעצות בשררות לבם הָרָע (שם ז כד). אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הָרָע נעשה (שם יח יב). מעדה בגד ביום קרה חמץ על נתר ושר בשרים על לב רָע (משלי כה כ). כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רָע6 (שם כו כג). ― ויצר לב האדם, יצר מחשבת לבו, מחשבה רעה: וכל יצר מחשבת לבו רק רַע כל היום (בראש' ו ה). כי יצר לב האדם רַע מנעריו (שם ח כא). ישוב מחשבתו הָרָעָה אשר חשב על היהודים על ראשו (אסת' ט כה). ― ורוח רעה בין אנשים במשמ' יחס רע, שנאה: וישלח אלהים רוח רָעָה בין אבימלך ובין בעלי שכם (שפט' ט כג). ―  ודבר רע, ענין רע, מעשה רע וכדו': וישמע העם את הדבר הָרָע הזה ויתאבלו (שמות לג ד). ולא יוספו לעשות כדבר הָרָע הזה בקרבך (דבר' יג יב). ונשמרת מכל דבר רָע (שם כג י). אנכי שמע את דבריכם רָעִים מאת כל העם אלה (ש"א ב כג). ויעשו דברים רָעִים להכעיס את יי' (מ"ב יז יא). ודעי וראי כי רַע ומר עזבך את יי' אלהיך (ירמ' ב יט). ותהי מרוצתם רָעָה וגבורתם לא כן (שם כג י). ואמר אח אל כל תועבות רָעוֹת בית ישראל (יחזק' ו יא). שובו נא מדרכיכם הָרָעִים ומעלליכם הָרָעִים (זכר' א ד). הוא ענין רָע נתן אלהים לבני האדם לענות בו (קהל' א יג). אשר לא ראה את המעשה הָרָע אשר נעשה תחת השמש (שם ד ג). גם זה הבל וענין רָע הוא (שם שם ח). אל תעמד בדבר רָע (שם ח ג). שומר מצוה לא ידע דבר רָע ועת ומשפט ידע לב חכם (שם שם ה). ואחרי כל הבא עלינו במעשינו הָרָעִים ובאשמתנו הגדולה וכו' (עזר' ט יג). ― וכֵלִים רעים במשמ' זו: וכלי כליו רָעִים הוא זמות יעץ (ישע' לב ז). ― ואדם או דבר רע בעיני האל, שהאלהים רואה אותו כרע במעשיו7: ויהי ער בכור יהודה רַע בעיני יי' (בראש' לח ז). ― ובאזני יי': ויהי העם כמתאננים רַע באזני יי' (במד' יא א). ― ודרך רע(ה), ארח רע8: לא שב ירבעם מדרכו הָרָעָה (מ"א יג לג). שבו מדרכיכם הָרָעִים ושמרו מצותי (מ"ב יז יג). שובו נא איש מדרכו הָרָעָה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם (ירמ' יח יא). וישבום מדרכם הָרָע ומרע מעלליהם (שם כג כב). וידעתם כי אני יי' בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הָרָעִים וכעלילותיכם הנשחתות (יחזק' כ מד). מכל ארח רָע כלאתי רגלי (תהל' קיט קא). להצילך מדרך רָע מאיש מדבר תהפכות (משלי ב יב). ― שֵׁם רע, דִּבָּה רעה, המיחסים מדות רעות ומעשים רעים לאדם וכדו': ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם (בראש' לז ב). וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רָעָה (במד' יד לז). ושם לה עלילת דברים והוצא עליה שם רָע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים (דבר' כב יד). ואעשה כן וחטאתי והיה להם לשם רָע למען יחרפוני (נחמ' ו יג). ― ובצרופים כנסמך, רַע עין, רַע מעללים: והאיש קשה ורַע מעללים (ש"א כה ג). אל תלחם את לחם רַע עין ואל תתאו למטעמתיו (משלי כג ו). נבהל להון איש רַע עין (שם כח כב). ―ו בלי שם עצם רָע במשמ' אדם רע: והצלתיך מיד רָעִים ופדתיך מכף עריצים (ירמ' מה כא). כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגרך רָע (תהל' ה ה). שבר זרוע רשע וָרָע תדרוש רשעו בל תצמא (שם י יה). בארח רשעים אל תבא ואל תאשר בדרך רָעִים (משלי ד יד). חמד רשע מצוד רָעִים  ושרש צדיקים יתן (שם יב יב). בכל מקום עיני יי' צופות רָעִים וטובים (שם יה ג). מלך יושב על כסא דין מזרח בעיניו כל רָע (שם כ ח). חברות פצע תמרקי בְּרָע ומכות חדרי בטן (שם שם ל). כי ליום איד יחשך רָע ליום עברות יובלו (איו' כא ל). שם יצעקו ולא יענה מפני גאון רָעִים (שם לה יב). ― רע, כל רע, רע בעיני ה' במשמ' דבר רע במשמ' מוסרית, מעשה רע: ובערת הָרָע מקרבך (דבר' יג ו, שם יז ז ועוד). אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות בְּרָע (ישע' לג יה). רגליהם לָרַע ירצו וימהרו לשפך דם נקי (שם נט ז). על הָרַע כפים להיטיב9 השר שואל והשופט בשלום (מיכ' ז ג). אם גמלתי שולמי רָע ואחלצה צוררי ריקם (תהל' ז ה). יגמר נא רַע רשעים ותכונן צדיק (שם שם י). און יחשב על משכבו יתיצב על דרך לא טוב רָע לא ימאס (שם לו ה). אהבת רָע מטוב שקר מדבר צדק (שם נב ה). אהבי יי' שנאו רָע (שם צז י). ― ובצרופים כגון עשה רע, דבר רע, חרש רע וכדו': יש לאל ידי לעשות עמכם רָע (בראש' לא כט). עד תם כל הדור העשה הָרָע בעיני יי' (במד' לב יג). והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הָרַע בעיני יי' אלהיך להכעיסו (דבר' ד כה). איש או אשה אשר יעשה את  הָרַע בעיני יי' אלהיך לעבר בריתו (שם יז ב). ויעשו בני ישראל את הָרַע בעיני יי' (שפט' ב יא). ולא תעשה רָע בעיני סרני פלשתים (ש"א כט ז). ויעשה עמרי הָרַע בעיני יי' (מ"א יו כה). ושמר ידו מעשות כל רָע (ישע' נו ב). ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רָע (הוש' ז יה). דרשו טוב ואל רָע למען תחיו (עמו' ה יד). הוי חשבי און ופעלי רָע על משכבותם (מיכ' ב א). שנאי טוב ואהבי רָע10 (שם  ג ב). טהור עינים מראות רָע והביט אל עמל לא תוכל (חבק' א יג). פני יי' בעשי רָע להכרית מארץ זכרם (תהל' לד יז). לך לבדך חטאתי וְהָרַע בעיניך עשיתי (שם נא ו). זאת פעלת שטני מאת יי' והדברים רָע על נפשי (שם קט כ). תהפכות בלבו חרש רָע בכל עת מדנים ישלח (משלי ו יד). ורשעים מלאו רָע (שם יב כא). אל תאמר אשלמה רָע קוה ליי' וישע לך (שם כ כב). נפש רשע אותה רָע (שם כא י). על כן מלא לב בני האדם בהם לעשות רָע אשר חטא עשה רָע מאת ומאריך לו (קהל' ח יא-יב). ― ובצרוף של נגוד אל טוב במשמ' זו, טוב ורע, רע או טוב, מטוב ועד רע וכדו': ועץ הדעת טוב וָרָע (בראש' ב ט). והייתם כאלהים ידעי טוב וָרָע (שם ג ה). לא נוכל דבר אליך רַע או טוב (שם כד נ). השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רָע (שם לא כד). כן אדני המלך לשמע הטוב וְהָרָע (ש"ב יד יז). האדע בין טוב לְרָע (שם יט לו). לב שמע לשפט את עמך להבין בין טוב לְרָע (מ"א ג ט). הוי האמרים לָרַע טוב ולטוב רָע (ישע' ה כ). לדעתו מאס בָּרָע ובחור בטוב (שם ז יה). גמלתהו טוב ולא רָע כל ימי חייה (משלי לא יב). כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רָע (קהל' יב יד). ― סור מרע במשמ' זו: ותהי האמת נעדרת וסר מֵרָע משתולל (ישע' נט יה). סור מֵרָע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו (תהל' לד יה). ירא את יי' וסור מֵרָע (משלי ג ז). אל תט ימין ושמאול הסר רגלך  מֵרָע (שם ד כז). ותועבת כסילים סור מֵרָע (שם יג יט). והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מֵרָע (איו' א א). הן יראת אדני היא חכמה וסור מֵרַע בינה (שם כח כח). ― ובצרופים בסמיכות, דברי רָע, עצת רע, אשת רע וכדו': שמנו עשתו גם עברו דברי רָע11 דין לא דנו דין יתום ויצליחו (ירמ' ה כח). החשבים און והיעצים עצת רָע בעיר הזאת (יחזק' יא ב). השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רָע (משלי ב יד). לשמרך מאשת רע12 מחלקת לשון נכריה (שם ו כד). תועבת יי' מחשבות רָע וטהרים אמרי נעם (שם יה כו). אנשי רָע לא יבינו משפט ומבקשי יי' יבינו כל (שם כח ה). ― אֵין רָע, במשמ' אין בזה מעשה רע: וכי תגישון עור לזבח אין רָע וכי תגישו פסח וחלה אין רָע (מלא' א ח). ― ועם ב היחס, הוא בְרָע במשמ' מחשבתו רעה: אתה ידעת את העם כי בְרָע13 הוא (שמות לב כב). ― וראה את פלוני בְּרָע, ראה אותו בעין רעה: ויראו שטרי בני ישראל אתם בְּרָע14 לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו (שם ה יט). ― ואמר בן סירא: תן לטוב ומנע מרע (ב"ס גני' יב ד). טוב העושר אם אין עון ורע העוני על פי זדון (שם יג כד). ללב קטן לא נאוה עושר ולאיש רע עין למה זה חרוץ (שם יד ג). רע לנפשו למי ייטיב ולא יקרה ברעתו, רע לנפשו אין רע ממנו ועמו תשלומת רעתו (שם שם ה-ו). עין רע עין תעיט על לחם ומאומה אין על שלחנו (שם שם י). ― ובתו"מ: לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה (ברכ' ג ה). המתפלל וטעה סימן רע לו ואם שליח צבור הוא סימן רע לשולחיו (שם ה ה). ועל בשורות רעות אומר ברוך דין האמת (שם ט ב). ואהבת את ה' אלהים בכל לבבך וכו' בשני יצריך, ביצר טוב וביצר רע (שם שם ה). תורם מן היפה על הרע אבל לא מן הרע על היפה (תרומ' ב ו) . שיעור תרומה עין יפה אחד מארבעים וכו' והבינונית מחמישים והרעה מששים (שם ד ג). ספוק הגפנים וכו' מקום שכחה יפה מותר ומקום שכחה רע אסור (ערלה א ה). המכבה את הנר מפני שהוא מתירא וכו' מפני רוח רעה וכו' פטור (שבת ב ה). קונם שאינו נושא את פלונית שאביה רע וכו' קונם לבית זה שאיני נכנס שהכלב רע בתוכו (נדר' ט ג). קונם יין שאיני טועם שהיין רע למעים וכו' קונם בצל שאיני טועם שהבצל רע ללב (שם שם ח). מדהה אתה את המים בפני כל הנשים השותות ומוציא אץה שם רע על הטהורות ששתו (ר' שמעון, סוטה ג ה). התורה משמרתו מכל רע בנערותו (קדוש' ד יד). חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה (ב"ק ח ד). מעות הרעות קונות את היפות והיפות אינן קונות את הרעות (ב"מ ד א). מכר לו חטים יפות ונמצאו רעות הלוקח יכול לחזור בו (ב"ב ה ו). שמיתתן של רשעים הנאה להם והנאה לעולם ולצדיקים רע להן ורע לעולם, יין ושינה לרשעים הנאה להן והנאה לעולם ולצדיקים רע להן ורע לעולם וכו' (סנה' ח ה).  הרחק משכן רע (נתאי הארבלי, אב' א ז). חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים (אבטליון, שם שם יא). חיה רעה באה לעולם על שבועת שוא (שם ה ט). קשה לשמוע ומהר לאבד זה חלק רע (שם שם יב). שלא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע (ערכ' ג ה). טבלה ביום שלאחריו ושמשה הרי זו תרבות רעה (נדה י ח). צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור (ברכ' ז.). מהיות טוב אל תקרא רע (שם ל.; ב"ק פא:). שלא יבהילוך לא חלומות רעים ולא הרהורים רעים (ברכ' נה:). כל רעה ולא אשה רעה (רב, שבת יא.). מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו (שם קיט:). חלוק גדול הייתי מבקש ואתה הבאת לי קטן ורע, מאי רע רע בדמים (כתוב' צט.). רע לשמים ורע לבריות הוא רשע רע (קדוש' מ.). לא קאמר רבי מאיר התם אלא גבי עד זומם דממון דרע לשמים ורע לבריות אבל הכא דרע לשמים ואין רע לבריות לא (סנה' כז.). בניך באים לידי עבירות ומעשים רעים (מד"ר בראש' מד). מטוב אדוני לא טוב לי ומרעתו רע לי (שם איכה פתיח', ר' יוחנן). לשור שהיו עסקיו רעים עמד צייר וצר איקונין של ארי באבוסו כדי שיהא מביט ומתירא (פסיק' ר"כ, וזאת הברכה, בובר, קצז:). מעשה באחד שהיה לו נכסים הרבה והיתה נפשו רעה ולא נתן מצוה מימיו (פסיק' רב', עשר תעשר, קכז.). ― ובתפלה: ויציל נפשותינו מן השעות הרעות (אב הרחמים, סדר קריאת התורה). ― ובסהמ"א: שאהרן עליו השלום כשהיה מרגיש באדם שתוכו רע וכו' היה מתחיל לו לשלום (פי' המשנ' לרמב"ם אב' א יב). הרע לזה טוב לזולתו (רש"ט פלקירא, המבקש, יא). בחרתי מן הרע מעוטו15 (ר"י זבארה, שעשועים ב, דודזון, 30). ואם היה יצחק רע המזל מאבד נכסי אביו איכה אמרו ראה ראינו כי היה ה' עמך (רמב"ן, בראש' כה לד). שאין רע שאין בו טוב כמשל הדיוט (צרור המור, חיי שרה). ועי' יֵצַר; לָשׁוֹן; ו. סוּר; סִמָּן (סִימָן); שֵׁם.