°, ש"ז, —צַחֱנָה, חֶלְאָה, ובהשאלה חֵטְא וְעָוֹן: הוי מוראה ונגאלה וכו' הוי שתהא לבז ולסחי כרואי ותהא מגואלת בצחן עוונה (רש"י, צפנ' ג א) .  ושם היתה אשה חסודה אחת ושחטה עצמה על קדוש השם והיא היתה ראשונה לשוחטים ונשחטים אשר בכל הקהלות והנשארים נוצלו ע"י ההגמון בלא צחן (אלעזר בר נתן, קונט' גזר' תתנו, 4) — ואמר הפיטן: צפופים פני נאור משפטם תת לאור, צחן רע שאור בריב בל יזכר (ר"א קליר, זכר תחלה, מוסף א ר"ה). כשר ציר תחן, לוט באושי צחן (הוא, אזרח בט, קרוב' פורים). צחן טהר בקרבן ותחנה, שמח כלה בהטיית חנה ר' אליהו הזקן, אמת יהגה, אזהר', קבץ מע"י גאו', 57). בכן אתאנו לך עלמים ושבים, רחץ מצחן והשלך טמוס סאבים (רש"י, אז טרם, סליח' צו"ג). צחן הסר, וגם תבשר לבך חוסים, סלהתי (אמנם כן, מעריב ליל כפור). מתק מרר צחן רשעי, מח ומחל כובד פשעי (אנא אלהי תהלתי, סליח' שחר' יוה"כ). זחלתי ואירא בעד מחן, זעק לחוות לחוקר ובוחן, חסר חסד ויתור צחן, חן איך אמצא בתחן (שלמה הבבלי, אין מי יקרא, סליח' יום א). צלח ובא אצל פרו שנית, צחן מטהו פני צור התודה (משולם ברבי קלונימוס, אמץ כח, עבודת יוה"כ). באי עדיו בתחן לנקותם מצחן, מאוים יתן, יכמור וגם יחון (שמעון בר יצחק, תורה הקדושה, סליח' צו"ג). זעם עצר עופר, דפי צחן כפר (הוא, אהוביך, יוצ' שבת חוה"מ פסח). ואתה אלהים תחזה, להתר צחן ודבה, ואם יצרו רע חוזה, להשכיבו למעצבה (בנימין בן אברהם מהענוים, בטרם שמש, מחז' איטל' ב, קנז:). — ובמשמ' ריח רע, סרחון: האדים ישחתו ויסבבו צחן חזק (יאוועל, למוד' הטבע, סב.). — ואמר המליץ: אבן צחן באשפה איש עצל כל עובר ירחק מפניו (ב"ז, ב"ס כב א).