*, ש"ז, מ"ר צַחְצוֹחִים,— צַחְצוֹחַ חלב, שמן רוק, זיבה וכד', מעט מן הנוזל, מעט חלב, שמן וכו'1 Tropfen; goutte; drop: ומפני מה אמרו מוחל היוצא מעיקת בית הבד טמא, לפי שאי אפשר לו לצאת ידי צחצוחי שמן2 (תוספת' טהר' י ג). יבמה שרקקה דם תחלוץ לפי שאי אפשר לדם בלא צחצוח רוק (יבמ' קה.). מטמא (שכבת זרע של זב) במשא, לפי שאי אפשר לה בלא ציחצוחי3 זיבה (ר' יהושע, נזיר סו.). לפי שא"א לה (לגבינה) בלי צחצוחי חלב (ע"ז לה.). מאי מי האף אמר רב בנגררין דרך הפה לפי שא"א למי האף בלא צחצוחי הרוק (נדה נה:). — ובסהמ"א:אי אפשר לבוא דם בתולים בלא צחצוחי זיבה (רב נטרונאי גאון, תשו' הגאו' הרכבי סז,31). פי' מוהל, המים היוצאים מעוקל בית הבד עת שטוען קורות בית הבד על הזיתים הטחונין והוא מי הזיתים ויש בהן צחצוחי שמן (ר"ת, שבת קמד:). כוס של חרס ששתה בו העכו"ם אסור לשתות בו, הדיחו פעם ראשונה ושניה ושלישית מותר שכבר הלכו צחצוחי היין שבו (רמב"ם, מאכל' אסור' יח יח). והנראה שיש לצדד להקל כי גם בחמאה יש צחצוחי חלב (ר"מ חגיז, הלכ' קטנו' א א). וי"א שצריך לברך ג"כ מיד אשר יצר על צרכיו שעשה כמו שיתבאר בסי' ו בע"ה ואף ע"פ שלא עשה צרכיו עכשיו אי אפש' שלא הטיל מים או יצא ממנו מעט צחצוחי מים (לבוש או"ח ד א).