צֵלָחָה
1, ש"נ, מ"ר צֵלָחוֹת, — כלי בשול: בשלו בסירות ובדודים וּבַצֵּלָחוֹת2 ויריצו לכל בני העם (דהי"ב לה יג).
1 לא הודו הקדמו' והחדשים בערך מיוחד זה ועי' הערה שלאחר זו.
2 הקדמו' והחדשים רואים במלה זו את המלה צַלַּחַת שלקמן. אבל פה אין ספק, כי הכוונה היא לכלי בשול כעין קדרה. ובהיות שגם הנקוד אחר, מסתבר כי זו היא מלה בפ"ע, והיא מין כלי מכלי הבשול, כעין מחתה וכדו'.