א. צֶלֶם

1, ש"ז, צַלְמוֹ, צַלְמֵנוּ, מ"ר סמי' צַלְמֵי, כנ' צְלָמָיו, צַלְמֵיכֶם, — א) צַלְמוֹ של דבר, של אדם, וכיוצא בזה, דמותו וצורתו הגופנית, plastisches Bild; image plastique; plastic image: ויאמר אלהים נעשה אדם בְּצְַלְמֵנוּ כדמותנו וכו' ויברא אלהים אתת האדם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אלהים ברא אתו (בראש' א כו-כז). ויולד (אדם) בדמותו בְּצַלְמוֹ (שם ה ג). ועשיתם צַלְמֵי עפליכם וְצַלְמֵי עכבריכם (ש"א ו ה). וישימו את ארון יי' אל העגלה ואת הארגז ואת עכברי הזהב ואת צַלְמֵי טחריהם (שם שם יא). ותעשי לך צַלְמֵי זכר ותזני בם (יחזק' יו יז). — ובהרחבה גם צורת דבר מחֻקה בצבע וכדו': ותרא אנשי מחקה על הקיר  צַלְמֵי כשדים בששר (שם כג יד). — ב) בפרט צֶלֶם עשוי בעץ או באבן או בכסף וזהב, לעבדו עבודת האדם לאלהים, Götzenbild; idol(e): ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צַלְמֵי מסכתם תאבדו ואת כל במותם תשמידו (במד' לג כב). ויבאו כל עם הארץ בית הבעל ויתצהו את מזבחתו ואת צְלָמָיו שברו היטב (מ"ב יא יח). וְצַלְמֵי תועבותם שקוציהם עשו בו (יחזק' ז כ). ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צַלְמֵיכֶם2 כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם (עמו' ה כו). — ובתו"מ: בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות וכו' והעמיד צלם בהיכל (תענ' ד ו). כל הצלמים אסורים מפני שהן נעבדין פעם אחת בשנה (ר' מאיר, ע"ז ג א). המוצא שברי צלמים הרי אלו מותרין (שם שם ב). חביב אדם שנברא בצלם, חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם שנא' כי בצלם אלהים עשה את האדם (ר' עקיבא, אבות ג יד). ישראל וגוי שירשו בית גוי אינו רשאי שיאמר לו טול אתה צלמים ואני כילים וכו' (תוספת' דמאי ו יג)צלם של אבן היה נימוח ושל עץ היה נרקב (מכי', מסכ' דפסחא ז). ע"ז עברה עם ישראל בים וכו' ואי זה זה צלמו של מיכה (רבי אליעזר, שם שם יד). אפי' היו שם שני צלמין, אחד עשוי כמין דלופקי ואח' שאינו עשוי כמין דלופקי וכו' (ר' יוחנן, ירוש' דמאי ו ט). אדם שעבד עבודה זרה והעמיד צלם בהיכל אתה מקבלו בתשובה (ר' לוי, שם סנה' י ב). אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד (ברכת חתנים, רב יהודה, כתוב' ח.). על כל מיל ומיל היה עומד בורגן ועל כל בורגן ובורגן היה עומד צלם והיתה ידו עקומה ומראה היכן ערי מקלט (ר' אבין, מדר' תהל' כה י)צלם יהודיים הוא (מדר' תנאים, דבר' לב יז, הופמן, 195). לא דיים שעבר עמהם צלמו של מיכה אלא שהיו מקישין כלפי מעלה דברים (ר' יהודה ב"ר אילעאי, מד"ר שמות כד). היה אחד מהן חורש שדהו לוכסן מעמיד צלם באמצע כדי שיהו ראשי תלמים מראין לה (בשם ר' הושעיא, שם איכה פתיח', ר' יהושע דסיכנין). הייתם יודעים שיש לכם אלוה משזיב ומציל, למה הנחתם אלהיכם והשתחויתם לצלם שאין בו כח להציל וכו' (פדר"א לג). — *עושה צְלָמִים: מדת בשר ודם הולך אצל עושה צלמים ואומר לו עשה לי צורתו של אבא (מכי' מסכ' דשירתא ח). — ובסהמ"א: אני רואה צלם שיש ודמות פניה כאשה יפה וכו' הצלם הזה אשת בליעל היה ובשעה שידע הבליעל את הצלם ותהר ותלד זה ארמילס (פרקי היכלות לט). שהיו עושים (הגוים) צלמים והיו מאמינים שכל אחד מהם יחולו בו כחות הגלגלים (ר"י א"ת, כוזרי ד א). אך היו העם מבקשים תועלות הצלמים ההם (שם שם כג). וחייבין אנו לעיין בהתחלת האדם וכו' והצורך המביא לעשותו על הצלם אשר הוא (הוא, חו"ה, הבחינה ה). וכן נראה לי שלזה כיון החכם המסדר ברכת חתנים באמרו והתקין לו ממנו בנין עדי עד וכנוי ממנו שב אל צלם אלהים הנזכר (רוח חן ג). עבודות הרבה קבעו עובדי כוכבים לכל צלם וצלם ולכל צורה וצורה (רמב"ם, עכו"ם ג ב). שהכסיל שאינו יודע החכמה האלהית והמלאכה ההיא בראותו הצלם ההוא בדמות אדם בכל משטחו הגלוי ובתכניתו ובדמותו ובמראהו יחשוב שנעשה כמו שנעשה האדם (אגרת תימן להרמב"ם). וייעץ הצר האכזרי ויעש לו צלם דונג בתבנית איש (מעשה נורא משנת תת"ק וכ"ד לחרבן, אוצר טוב ברלינר 1878). ולא שנה זה העניין פעמים אלא חד להודיע כבוד הצלם שלא לנהוג בו קלות ראש וכו' (ר"י עקנין, ס' מוסר ג יח). הוגד לנו כי אמרת כי הצלמים לא יועילו ולא יזיקו (ר"י חריזי, מוסרי הפילוסופים ב א)הצלמים שנחלקו אינן צורות על כלים ומטבע אלא צלמים ממש מעצים אבנים או מתכות וכו' (ראב"ד מנרבונא, האשכל, פרק כל הצלמים). ויפתחו הזקנים אותו ולא מצאו בו כי אם תיבה אחת קטנה בחלון צפונה ויפתחוה וימצאו בה צלם זהב אחד כדמות אדם ובידו שתי וערב (ר"י זברא, שעשועים ו, דודזון, 62). ויהי למלך אוזדרובל בת ושמה אושפזיונה יפה מאד וירקמו את צלמה אנשי דורה על לבושיהם מרוב יפיה (יוסיפון פרק ג). ואתן זהב רב לאומנין ויבנו את צלמי ויקימו אותו בין הבית ובין קדש הקדשים ויהי צלמי לזכרון לי בבית הזה בית אלוה הגדול (שם פרק ה). ויצו ויעשו האומנים צלמי נחושת בתאר בני אדם והמה חלולים (שם פרק יא). ואת האליל אפולינוס צלם של זהב השליכו בתוך האש במצות המלך (שם, גינצבורג, קצב). וקחי את תבניתם (של אריסתובלוס ומרימי) רקום ריקמת צלם שניהם ושלחי בידי אל אנטונינוס והיה בראותו את צלמי הבחור והנער' הוא יעשה כל חפצם (שם, רעה). ויהי כמלוך כוסתוברוס באדום ויבקש להוציא את אדום מתחת יד יהודה ויקם את צלם הקדמוני לאדום (שם, רצז). המוכיח את מי שאינו נוכח והמלמד את מי שאינו למד כמנגן בין המתים או כצועק אל הצלמים (ר"י בן נחמיאש, פי' משלי ט ז). אנדרטא, פי' צלם מלכים העשוי לכבוד (ריטב"א לר"ה פרק ב, לב.). וכמעט שאין מלון שהוא בית גוי שלא תמצא בו הרבה צלמים מצויירים או חקוקים בכותל (תרומת הדשן תשו' ו). כי לא היו יכולים כל כחות השטן לפגוע בי עד הסיר צלם אלהים מעל פני בל יוטל מצדו מורא עליהם (ר"מ אלשיך, איוב ל יא). — ואמר הפיטן: ובעון צלמים נעה גנתון צלמין (ר"א קליר, איכה ישבה חבצלת השרון, קינ' ת"ב). — ואמר המשורר: יה קום לעבדי שקץ צלמם הולך בצלם וצְלֵם בגחלי צלם3 (ר"י הלוי, קראים בלבב, דיואן ג, 64). כלם (כל היצורים) הלא ידמו צלמים לבשי שׂלמים (הוא, מודים לך, שעה"ש 103). ובהיכל לפני העמידו תועבותם ואת כל צלמי מסכותם4 (ראב"ע, איך אוכל, איגר 175). ערבה שנתי לי ואהבתך דודי העירתני ראות צלמך (הוא, הרחקת, כהנא א, 79). — °ובמשמ' גוף האדם, ואמר הפיטן: גדולתו לאין קץ עצמה, יהללוהו גדודיו בסודם, גלם על צלם נשמה, כי לה' עין האדם (הוא, אזכירה, עבודת יוה"כ, איגר 233). — °ועל האדם בכלל: ה' נתן לישראל זה הכלי שהוא התורה שהוא מיישיר ומנהיג הצלם הזה החביב5 (מנחת קנאות, קופמן, 86). — בֵּית צֶלֶם: מעשה בדמשקיא שהיה שם בית צלם אחד והיה לו כומר שמו אבא גוליש והיה משמש לפני הצלם שנים הרבה וכו' (מדה"ג, שונות ב טז.). — °חָכְמַת הַצְּלָמִים: והם חכמת הצלמים, והכונה בה למזוג הכוחות השחקיים בכוחות מקצת הגופים העפריים כדי שתחבר מזה כח פועל פעל זר (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה ב ז, 53). — °לוּחַ צֶלֶם, ציור־אור6, ואמר המשורר: כרע כאח עמי התהלכת ובלוח צלמך כיום כבדתני (יל"ג למאיר לטריס, שירי יל"ג א, 128). — °ובמשמ' צלם ישו הנצלב, Kruzifix; crucifix: ולא יכלו לנצח האפיפיור עד שאחד מההגמונים נתיעץ במשרתיו שיעלילו על היהודים שאחד מהם גנב צלם אחד של כסף מבית תועבותם (שבט יהודה, הנובר, 125). מצאתי צורת הצלם על כתפי (יוסף הכהן, עמק הבכא, הוצ' לטריס, 58). וגם את האיש נושא הצלם הכה בחצי (שם, 61). — וגם במשמ' צְלָב בכלל.7  — °וצֶלֶם ובקצור צֵל, במשמ' מטבע קטנה מסֻמנת בצורת צלב, Kreuzer, נהג בפרט בפי יהודי אוסטריה, הונגריה וגרמניה הדרומית8.



1 [בארמ' ובסור' צלמא ואף צלמתא, ובאשור' צַלִמֻ, וכן צלמ, צלמת בכתֹבות בערב' דרומית, אך בערב' הצפונית צַנַמַ صنم, ואמנם שם גם פעל צַלַמַ صلم במשמ' חקק ופסל. והיו אף שחשבו, כי מלה זו הֻשאלה מן האשור' ביתר השפות השמיות, וכי עקרה מן ב. צֶלֶם במשמ' תמונת צֵל, ואינו נראה.
ובימינו גזרו משרש זה פעלים ושמות, כגון צִלֵּם במשמ' עשה ציור־אור, photographieren; photographier; to photograph; הצטלם, צִלֵּם את עצמו, נתן לאחרים לְצַלְּמוֹ, צִלּוּם, פעֻלת הַמְצַלֵּם; תַּצְלוּם, ציור־אור; צַלָּם, מי שאֻמנותו לְצַלֵּם; מַצְלֵמָה, מכונת צלום: צַלְמָנִיָּה, בית הצַלָּם וכדו'.]

2 המליצה קשה. [כיון וסכות בפס' זה הם שמות האלים כַּיַוָנֻ וסַכּוּת הידועים מאשור ובבל, ועי' בהערות לשמות אלו.]

3 [כדגמת המסֻפר במ"ב כג כ, ועי' א. צָלָה, הערות.]

4 [עפ"י במד' לג כב.]

5 [עפ"י אבות ג יד.]

6 [עי' הערה לעיל.]

7 [וכך נהגו לקרא אף לערים כגון Deutsch-Kreuz שבהונגריה בשם צֶלֶם.]

8 [ביחוד השתמשו במספר ח"י צֵל בנדירת נדר בעליה לתורה.]

ערכים קשורים