ב. צַלְמוֹן

°, ש"ז, — כמו ב. צֶלֶם, צַלְמָוֶת1, ובהשאלה גיהנם, שְׁאוֹל, ואמר הפיטן: תרדוף לצלמון יועצי על צפוניך, תתן להבהב נותצי פניניך (ר"א קליר, שבת סורו, קינ' ת"ב). דחה אדמון (אדום הרשעה) בצל צלמון (מרדכי, מעוז צור ישועתי, זמר לחנכה).



1 [ועי' בערך הבא.]