° 1, ש"ז, — כמו א. צֶלֶם: משל למלך ב"ו שנכנס למדינה והעמיד לו איקונות ועשו לו צלמון2 וטבעו לו מטבעות, לאחר זמן קפאו איקוניו ושברו צלמוניו3 ופסלו מטבעותיו ומיעטו בדמותו של מלך (והזהיר שמות, לא., יתרו). — ואמר המשורר: אמת נעלם יחיד עולם באין צלמון, והוא קדמון וכו' (ראב"ע, ערוגת החכמה, כהנא ב, 62).
1 [עפ"י לשון הכתוב: בפרש שדי מלכים בה תשלג בְּצַלְמוֹן (תהל' סח יה), וכן נמצא צלמנא, צילמנא בארמ' במשמ' צֶלֶם. ועי' ב. צַלְמוֹן, הערה. ואמנם בפסוק הבינו רֹב המפרשים צלמון כש"ע פרטי של ההר הידוע ממקום אחר (שפט' ט מח), אך כל הפסוק קשה. ואולי יש לצרף לענין אף את הפסוק שאחריו, בהקבלה של שדי במשמ' שׂדֵי, שְׂדֵה, אל הר, כגון: בפרש שׂדֵי-מלכים בהת (במשמ' כסוי, סֻכַּת?) שֶׁלֶג בצלמון הר אלהים הר בשן וכו', ולפי זה יהיה צלמון ש"ז כללי, אולי במשמ' חשכת מים מן ב. צֶלֶם, ויהיה שדי מלכים שם מקום, קשור אל מלכי צבאות שבפס' יג.]
2 [במכי' מסכ' דבחדש ח): צלמים.
3 [שם שם: צלמיו.]