*, ש"נ, — כמו ב. צַלְמוֹן1: משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש, ששה חדשים בחמה וששה חדשים בצינה וכו', ואח"כ הוא מוציאן לשלג וכו' והיכן הן משלימין את נפשותיהן, יהודה ב"ר אומר בשלג, הה"ד בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון, השלג היא צלמונה2 שלהם (פסיק' ר"כ, עשר תעשר, בובר, צז:; מעין זה תנחו' ראה יג; מדר' משלי לא). — °צַלְמוֹנַת מים, גיהנם של מים, ואמר הפיטן: טכס אוצרות שלג ואש וברד ומים טמונים לסערת חימה לצלמונת מים (ר"א קליר, אקשטה כסל, תפלת גשם)3).