צַלְמָה
°, ש"נ, מ"ר צְלָמוֹת, — כמו א. צֶלֶם: משל למלך הנכנס למדינה והעמיד לו איקונין ועשו לו צלמים וטבעו לו מטבעות, לאחר זמן כיסו איקונותיו שברו את צלמותיו1 ופסלו את מטבעותיו ומיעטו בדמותו של מלך (ריקנטי עם פירוש אבן יקרה, ב, ט., יתרו).
1 [במכי' מסכ' דבחדש ח: צלמיו. ועי' א. צַלְמוֹן.]