צִמּוּקִי

°, ת"ז, — שיש בו מן הצִמּוּק, מן ההצטמקות: וכשיארך הענין בבעלי (הקדחות) הצימוקיות ולא ימות וכו' (נרבוני, ארח חיים, בקדחת הדקה, כ"י ביהמ"ד שכטר).