צִמְדָּה

°, ש"נ, — מעשה האשה הנִּצְמֶדֶת לבעלה, האדם הנִּצְמָד אל אלהיו, ברית, ואמר הפיטן: בת בררת לבית חמדתך, בעלוה אדונים ואין לצמדתך (שלמה הבבלי, אין כמדת, סליח' יום ד).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים