*, צומת, ש"ז1, — צֹמֶת הגידים, מקום שהגידים מאֻספים ומכֻנסים, Vereinigungspunkt; point de réunion; rallying point, focus: בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כשרה, מן הארכובה ולמעלה פסולה, וכן שניטל צומת הגידין (חול' ד ו). צומת הגידין שאמרו מקום שהגידין צומתין בו וממקום שצומתין עד מקום שמתפשטין (שמואל, בבלי שם עו.). צומת הגידין אפילו לא נשתייר בה אלא כחוט הסרבל כשרה (הוא, שם עו:). — ובסהמ"א: בהמה שנשברו רגלי' אע"פ שישנו לצומת הגידין חישינ' שמא נשכה נחש, והיכן צומת הגידין בארכובה במקום שהגידין צומתין (הלכ' פסוק' לתמידי רב יהודאי גאון, 146). והא למעלה מן הארכובה הנמכרת עם הראש באותו מקום הוא צומת הגידים (רגמ"ה, חול' עו.). אם נחתך בראש הפרק עצמו מקום שנדבקים שם צומת הגידין פרק ראשון לשני טרפה שבאותו הראשון נצמתו הגידין (סדור רש"י תקפד). שהבהמה שנחתך רגלה וכן העוף במקום צומת הגידים לא נעשו טרפה אלא מפני שנחתכו הגידין, לפיכך אם נחתכו הגידים לבדם והרגל קיימת טריפה שהרי ניטלה צומת הגידים, נחתך בבהמה האחד העבה לבדו מותרת שהרי נשארו שנים, נחתכו השנים הדקין מותרת שהרי האחד העבה גדול שניהן והרי לא ניטל כל הצומת אלא מיעוטה (רמב"ם, שחיטה ח יז-יח). ואם נחתך העב ואחד מן הדקין או רוב כל אחד ואחד הוא הנקרא חתוכת צומת הגידים והיא טרפה (פרוש המשנ' לרמב"ם, חול' ד ו). — °וצֹמֶת הגוף: יען כפי מה שנודע כח הגוף כלו ומקום צומתו הנה הוא כמעט מיוחד בכתפות ובשוקים (ר"ע מן האדומים, מאור עינים, הדרת זקנים, כא.). — ונוהג בדבור צֹמֶת דרכים, צֹמֶת רכבות, מקום חבור דרכים. — ומ"ר מוטעה, °צוֹמוֹת2: וראיתי כל הנביאים מתנבאים בסגנון א' שהצומות הן במקום חבור השוק עם הרגל (שו"ת חתם סופר יו"ד נ).