צֶנֶף

 °, ש"ז, — קול צהלת הסוס: צנף סוסים קרוי צהלה בלשון המקרא (רש"י, סוטה מב.).1


1 [בס' המליצה לשלמה ב"ר שמואל, בכר, 34 כתוב: אם יקחו צנף ממנו (מן הצרי) ויעשו חוגה סביבות העקרב וכו', והוא כנראה הערב' צַנְפ صنف, מין, סוג.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים