*, צנעא, צינעא1, — דרך צניעות, מקום סתר, ובפרט עם ב היחס, בּצִנְעָה, בנגוד אל בפרהסיא, heimlich; en secret; secretly: לא בדק בתוך המועד יבדוק לאחר המועד ומה שמשייר יניחנו בצינעא כדי שלא יהא צריך בדיקה אחריו (פסח' א ג). מוכרי פירות כסות וכלים מוכרים בצנעה לצורך המועד (מו"ק ב ה). מעשה בי ר' יוסא בן חלפתא שראו אותו טובל בצינעה ביום הכיפורים (ירוש' ברכ' ג ד). ברית כרותה היא היגע תלמודו בצינעה לא במהרה הוא משכח (ר' יוחנן, שם שם ה א). גבאי צדקה ביו"ט לא יהו מכריזין כדרך שמכריזין בחול אבל גובין בצינעה ונותנין לתוך חיקן וכו' (שם דמאי ג א). בעלי קריין טובלין כדרכן בצינעה ביום הכיפורים (שם תענ' א ו). לפי שהתפללו בצינעה ולא נענו לפיכך יצאו לחוץ ויתפרסמו (ר' יהושע בן לוי, שם שם ב א). הקובר את מתו שלשת ימים בתוך הרגל וכו' ד' ימים האחרונים אין הרבים מתעסקין עמו, ומלאכתו נעשית באחרים ועבדיו ובהמתו עושין בצינעה במקום אחר (שם מו"ק ג ה). והלא אמרו אין אבל ברגל אלא שהרבים נוהגין בו בצינעה , מהו בצינעה , שהוא אסור בתשמיש המיטה (שם שם). כאן במומר לחלל שבתות בצנעא, כאן במומר לחלל שבתות בפרהסיא (ערוב' סט.). הרוצה לאכול חמץ אחר בדיקה כיצד יעשה, מה שמשייר יניחנו בצינעה שלא תבוא חולדה ותטול בפנינו ויהא צריך בדיקה אחריו (רבא, פסח' ט:). זיתיו הפוכין ואין שם אומן אלא הוא וכו' הרי זה יעשה בצינעה (רשב"ג, מו"ק יא:). מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים (בחוה"מ) וכו' ובלבד שיכניסם בצנעה לתוך ביתו (שם יב:). ואם חושש להם שמא יגנבו מפנן לחצר אחרת, ואם אינו מאמינו מביאין בצינעה בתוך ביתו (שם יג:). צינור שעלו בו קשקשים ממעכן ברגלו בצינעה בשבת ואינו חושש (נחום איש גליא, כתוב' ס.). אוכלי דבר אחר פסולין לעדות, הני מילי בפרהסיא אבל בצינעה לא (סנה' כו:). אפילו שלא בשעת גזרת מלכות לא אמרו אלא בצינעה (ר' יוחנן, שם עד.). הבא לקבל דברי חבירות אם ראינוהו שנוהג בצינעה בתוך ביתו מקבלין אותו ואחר כך מלמדין אותו (בכורות ל:). בד"א (שמתענים בניסן) בצנעה , אבל להזכיר בצבור אסור עד שיעבור ניסן (סופר' כא ד). שהשקיע הקב"ה גלגל חמה שלא בעונתה בשביל לדבר עם יעקב אבינו בצינעה , משל לאוהבו של מלך שבא אצלו לפרקים, אמר המלך כבו את הנרות כבו את הפנסין שאני מבקש לדבר עם אוהבי בצינעה (מד"ר בראש' סח) . אמר לו בצנעה יהודי אני ונתת לי בשר חזיר (שם במד' כ). בתחלה היו נכנסין בצנעה ולבסוף נכנסין צמידים צמידים (שם שם) . — מקום צִנְעָה, מקום מֻצְנָע: נסתבכו בגדיו בקוצים הרי זה מפשרן במקום צינעה ובלבד שלא יקרע (ר' זעירא בשם רב הונא, ירוש' שבת ז ב). — דברים שֶׁבְּצִנְעָה, דברים של צִנְעָה: דברים שבצינעה נוהג (האבל בשבת) (ר' יוחנן, מו"ק כד.). אע"פ שאמרו אין אבילות במועד אבל דברים של צינעא נוהג (הוא, כתוב' ד.). — ובסהמ"א: אחד המוכר את עצמו או שמכרוהו ב"ד וכו' אינו נמכר אלא בצנעה ודרך כבוד (רמב"ם, עבדים א ה). מצוה על המלך לכבד לומדי התורה וכו' במה דברים אמורים בזמן שיהיה המלך בביתו לבדו הוא ועבדיו יעשה זה בצינעה , אבל בפרהסיא בפני העם לא יעשה (הוא, מלכים ב ה).