ב. צָנַף
*, פ"ע, — צָנַף הסוס, צהל, השמיע קול צהלה, wiehern; hennir; to neigh: סוס שצנף וחמור שנער ושיבר את הכלים משלם חצי נזק (רב יוסף בשם בי רב, ב"ק יח:).
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.