צָעַד

פ"ע, צָעֲדוּ, תִּצְעַד, יִצְעָד, יצְעָדוְ, צַעְדְּךְ. — צָעַד האדם, עשה צעדים: יי' בצאתך משעיר בְצַעְדְּךָ משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו (שפט' ה ד). ויהי כי צָעֲדוּ נשאי ארון יי' ששה צעדים ויזבח שור ומריא (ש"ב ו יג). כתמר  מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יִצְעָדוּ (ירמ' י ה). בזעם תִּצְעַד ארץ באף תדוש גוים (חבק' ג יב). עבר בשוק פנה ודרך ביתה יִצְעָד (משלי ז ח). דע כי בין פחים תצעד ועל רשת תתהלך (ב"ס  גני' ט יג). ובתו"מ: ולא הזכרתי דברי תורה במקום מטונף ולא היצעתי וישנתי שנת קבע ולא צעדתי בין החבירים (ירוש' תענ' ג יג). ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני (בבלי שם כ:). — ובסהמ"א: ויהי ממחרת ויבוא אליאודוס וכל שרי גדודו עמו ויצעד צעוד והלוך בתוך מקדש ה' ויבא עד מקום הקדש (יוסיפון פרק טז). ותעבר הרנה בארץ ותצעדנה בנות עלי שור לראות במשרתי הנתונה לי מאת מלכי (הלכ' ספר תורה, גנזי מצרים, נא). אפשׂעה בה, אצעדה (ר"י א"ת, שרשי ריב"ג, פשע). — ואמר המשורר: אלך עלי פני אלי עפרת ארמון ועל עיני אצעדה (רמב"ע, תרשיש ד, 42). ובהם חי אשר יצעד וישחה ויתעופף (ראב"ע, בשם אל כהנא א, 196). כי את סועד כל לשמך צועד (הוא, מעשה אלהים, איגר 187). — °ובלשון הקראים, צָעַד האִסּוּר לפלוני או על פלוני, עלה ועבר עליו1: ואם יטען הטוען שגם אסור נקבה על נקבה יצעד על בעלה אין לו כח  כאשר יתבאר כי הוא מוקש מהזכר (ספר עריות למשה בשייצי, הקדם ג, 62). ואלו הם שהחכם ר' ישועה ור' יוסף מודים באסור זכר על זכר שיצעד על אשתו מפסוק ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב וכו' אמנם החכם ר' ישועה נ"ע אמר שגם אסור אשה על אשה יצעד על בעלה (ר"א הקראי, גן עדן, עריות ה, קלב). אסור האיש על שאריו וכו' זה האיסור יוצא מפסוק ערות אחות אביך וגו' בנקבות בעצמן, ובזכרים יצעד האיסור לנשיהם (אפריון עשה לו, פרק כב, בספר קאיזרלינג).

— הִפע', תַצְעִדֵהוּ, — הִצְעִדוֹ לפלוני, עשה שֶיִצְעַד, שילך אליו: ינתק מאהלו מבטחו וְתַצְעִדֵהוּ למלך בלהות2 (איוב יח יד). — ובתו"מ: כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך וכו' יר"מ אלהי שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום (רב חסדא, ברכ' כט:). וכשם שהוצאתני לשלום כך תוליכני לשלום ותסמכני לשלום ותצעידני לשלום ת"ר, שם ס.. —  ואמר הפיטן: ברח לך מגחלי רתמים, אשוריך תצעיד בתמים (ר"א הקליר, תור וסור, סדר א שבועות).

—פִע' ,°צִעֵד, — כמו קל: והיו בנות מצריות מצעדות על החומה ומשליכות עליו (על יוסף) טבעות זהב (פדר"א לט). צורה נדבקת אל הגוף ואין עומדת על מנהג אחד אבל מתגלגלת מגוף אל גוף ומצעדת מתבנית לתבנית (ראב"ח הנשיא, הגיון הנפש א, ה). — ואמר הפיטן: פרוקים בים ציעד חילו (שלמה אראלס שוררו, גנזי שכטר ג, 122).



1 [אולי בהשפעת הערב'.]

2 [לפי טורטשינר, ס' איוב, הכונה: ותצעידהו הבלהות למֵלֶךְ, ללכת.]

חיפוש במילון: