צַעֲדָה

1, ש"נ, — פֶּרֶא נקבָה, אָתוֹן מדברית, Wildeselin; onagre fem; she-wild ass: בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה2 עלי שור (בראש' מט כב).



1 עי' הערה הבאה.

2 כך הכתיב, ומנֻקד בָּנוֹת צָעֲדָה, וראו בזה הקדמו' ורֹב החדשים פעל נסתרת, ואמרו כי הכונה כי כל אחת מהבנות צָעֲדָה. אך קשי כל מליצת הכתוב גלוי, וכבר התלבטו בפרוש פסוק זה כל המפרשים הקדמונים והחדשים, ולא מצאו דבר מניח הדעת. ואין ספק בדבר כי האחד שהיטיב לראות הוא א' ארליך בפרושו, שהרגיש כי אין כאן פעל אלא שֵׁם והוא בערבית צעדה صعدة, שרֹב שמושו בזו הלשון הוא בצרוף עם המלה בנאת: בנאת צַעַדַה بنات صعدة ממש כמו בהכתיב כאן, והוא מ"ר לפראים, והשם צַעַדַה לבד הוא ש"נ לאתון. וכבר באר ארליך שם כי פסוק זה מתאר את יוסף בדמיון לבעל חי, כמו שבפסוקים הקֹדמים מדמה מקצת בני יעקב לבעלי חיים, יהודה בגור אריה, יששכר בחמור, דן בנחש, נפתלי באילה שלוחה.
[ועי' אפשרות אחרת בהערה למלה פֹּרָת.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים