*, ש"נ, — שה"פ מן צָעַד: ויהי כי צעדו נושאי ארון ה' ששה צעדים ויזבח שור ומריא, ר' חנינה ורבי מנא, חד אמר על כל צעידה וצעידה שור ומריא ובסוף שבעה פרים ושבעה אלים, וחרנה אמר על כל צעידה וצעידה שבעה פרים ושבעה אלים ובסוף שור ומריא (ירוש' סנה' י ב). — ובמשמ' דריסת רגל, מקום בתורה: בנות צעדה עלי שור וגו', את מוצא בשעה שיצא יוסף למלוך על מצרים היו בנות מלכים מציצות עליו דרך החרכין והיו משליכות עליו שיריין וקטלין ונזמים וטבעות כדי שיתלה עיניו ויביט בהן, אף על פי כן לא היה מביט בהן, אמר לו הקב"ה אתה לא תלית את עיניך והבטת בהן חייך שאתה נותן לבנותיך צעידה בתורה, מהו צעידה פרשה1 (מד"ר בראש' צח). — ואמר המשורר: אלחנן ראש הסדר בירבי שמריה אב אל העדה האפודה אודם ופטדה המישרת צעידה ומשינה נדודה (ד"ה של יהודי מצרים וא"י, ב, יעקב מן, 38).
1 [נראה שהמלים "מהו צעידה פרשה" תוספת הן של יד אחרת. על חלופי נוסחאות עי' אלבק, בראש' רבה שם.]